הנה זה בא! הקטנה שלי בדרך לבת מצווה בשנה הבאה.
כשכותבים בגוגל ״בת מצווה״, רוב התוצאות שמקבלים הן לאולמות, שמלות ובוק. נראה שהעיקר זה המסיבה, אולי כי אנשים קצת נבוכים מכל עניין הבת מצווה הזה, כשאין טקס ברור ומסודר במסורת, אז לפחות נעשה מסיבה באותו גודל כמו הבר מצווה כדי לא לקפח.
אני האחרונה שתגיד לילדה לא לעוף על עצמה ולרקוד בשמלה לבנה, אבל אני מחפשת משמעות מעבר לזה.
יש משפחות שבעניין של מניין משתף או שחברים בבית כנסת רפורמי, שאצלן גם הילדה עולה לתורה, ואז זה כן כמו אצל הבנים ויש טקס מסודר. יש יישובים ובתי ספר שמארגנים (כמו שעשו פעם בקיבוצים) אירועי שנת בר/בת מצווה – תלוי ברצינות של ההורים ובגיבוש של השכבה.
אבל גם אם יש תוכנית שכבתית וגם אם לא, עם כל ילד שלי, ובוודאי שעם הבת, נראה לי נכון לעשות משהו שיהיה למידות שלנו ושלה, ידבר אליה ויתן לה את מה שאנחנו היינו רוצים. אולי אפילו לעבור סוג של תהליך ביחד איתה, על תכנים שבתוך היומיום לא שמים עליהם את הפוקוס.
יש בי שמחה על העיתוי של הבת מצווה. יצא לי טוב מבחינת המקום שלי בחיים. בשנים האחרונות נחשפתי להמון רעיונות על החיים, על התפתחות, על גדילה ולמידה, ובתוכם גם על נשיות. אלה עולמות שלמים שאני, כמו כולם, מתמודדת בתוכם, לפעמים במודעות ולמידה ולפעמים על אוטומט. אם היא היתה נולדת במיקום אחר במשפחה אולי היתה מקבלת אותי כשהיה לי הרבה פחות לתת. בהיותה הצעירה, גם עברנו וגיבשנו איזה מחשבה או שתיים בכלל על גיל ההתבגרות, על העולם הדיגיטלי, על התבגרות ויחסים וכו׳ וכו׳, מתוך ההתמודדויות שלנו עם האחים הגדולים שלה. אז יש לי הודיה על זה שיש לי מה להציע לה בשער הזה שבין הילדות ובדרך לחיים.

אבל… זה עבודה! יש המון רעיונות, המון כיוונים, גם שלי, גם של אפשרויות קיימות בשוק. רק לסדר מה בדיוק אני רוצה להגיד, מה מתוך כל זה נכון ורצוי, זה כבר חצי משרה. תוסיפו לזה את המורכבות שנובעת מזה שאני לא קהל היעד… זה לא כזה פשוט להגיע לשילוב של משהו שהוא גם וגם וגם – משמעותי, מותאם גיל מבחינת התוכן, מותאם קשב, חווייתי, מעביר את הערכים שאני רוצה וכו׳. זה גם מאוד תלוי בטיפוס: למשל, אצלנו (למרבה האימה של תולעת הספרים שאני) לא תפס העניין של קריאה. אז יופי לי שקניתי ספרים על התבגרות, לקרוא היא לא מעוניינת, וכשניסיתי לשבת איתה ביחד לקרוא, די נזרקתי מכל המדרגות. לעומת זאת לילדות אחרות, דווקא קריאה משותפת ושיחה סביב ספר יכול להיות אחלה דרך לקבל תכנים על התבגרות, מידות, ערכים.
בקיצור, מפה לשם, מוחי הקודח מחפש ומלקט; אני מציעה לה דברים ומקבלת עיקום אף על רובם; ומתחיל להצטבר מזה מחקר משמעותי, והתחלה של רעיונות למוצרים.
יש המון רעיונות, וגם אם יש משהו שלא מתאים לילדה אחת, אולי יתאים לאחרת. איזה מזל שיש לי בלוג ואני יכולה לשתף, תענוגות!
הדגשה – אני לא מדברת על המסיבה, אלא על השנה שבין גיל 11-12.
יש ספקים שמציעים תהליך מעצים של העמדת מופע או הפעלה כלשהי באירוע כדי לחגוג אותו באופן משמעותי. זה לגמרי מסלול אפשרי ומקסים, בטח למי שהילדה שלו בעניין של לעמוד על במה.
אבל החיפוש שלי הוא יותר אחרי חוויה או סט של חוויות, להעביר בהן ערכים שאנחנו רוצים, עם מעגלים שנכונים לנו, ושייצרו לנו משהו משמעותי בנקודת הזמן הזו, לכל אחת איך שנכון לה וזה העיקר. בוודאי שתכנים ממהלך השנה יוכלו להכנס גם לתוך אירוע הבת מצווה עצמו, אבל יותר כסיכום ולא כי האירוע הוא הדבר.
אם בא לכם לעקוב ולשמוע על המשך המסע, מוזמנים להרשם לקבל פוסטים חדשים לאימייל.
אם בא לכם לחלוק איתי כל מחשבה / רעיון / מוצר / סדנא / תובנה שקשור לשנת בת מצווה, אפשר פה בתגובות או אל hamutal.lawrence@gmail.com



