בשנת הבת מצווה של הבת שלי פספסתי את התאריך… אבל רשמתי לי לחזור אליו בהמשך.
עיד אל בנאת – חג הנשים שנחגג בראש חודש טבת (במהלך חנוכה) ביהדות טוניס וצפון אפריקה, מגיע כנראה ממסורת שבעל פה מתקופת החשמונאים. החג בא להדגיש גבורה נשית הן נועזת והן יומיומית, עוצמה ואחווה נשית יהודית.
החיבור של נשים לראש חודש נחשב לטבעי במסורת היהודית, אם בעקבות ההקשר בין נשיות ומחזוריות, ואם בגלל רפרנסים במקרא שמייצרים את הקשר. המקור של החג והחיבור שלו לחנוכה, קשור לסיפור של יהודית, חנה החשמונאית, לסיפור אסתר המלכה ואולי גם להבאת אור לתקופה של שיא החושך.
המקורות שקראתי בנושא מדברים על חגיגה נשית ושמחה, זמן של התכנסות רב דורית סביב בישול, סעודה, לבוש חגיגי, לימוד, ברכה, סיפור סיפורי נשים גיבורות, ריקוד, משלוח מנות, בקשת סליחה, התיחסות גם לנשים רווקות, ונשים מאורסות, ומה שהכי מעניין אותי בהקשר שלנו פה – ציון וחגיגה של בנות המצווה בקהילה, שלאחריה ניגשות לנשק ספר תורה.
אם בתכנון שנת בת מצווה נכוון לכך שחלק מהפעילויות יהיו אישיות, חלק משפחתיות בלבד, חלק חוויה משותפת של אם ובת, פה יש הזדמנות להתחבר לחגיגה נשית קהילתית, שמחבקת את בנות המצווה ומכניסה אותן לחבורה. זה מהמם בעיני! ואפשר לעשות עם זה המון. יש לכם קהילה? (שכונתית? בית ספרית? יישובית?) שווה בדיקה וחזרה (או גילוי של) למסורת מתוקה ורלוונטית.
באתר של משרד החינוך מצאתי מערך מסודר שאפשר אולי להתחיל ממנו, באתר הלו״ז היהודי יש גם הצעה לטקס, וגם כתבה עם קישור לעוד, בגיגול קצר תמצאו שלל מידע החל בויקיפדיה והמשך בכל מיני כתבות ומאמרים, אפשר להשתמש אולי בתכנים על נשים מעוררות השראה, ולבנות חגיגה משלכם.
בתקופה שהתרבות המיינסטירימית לא סגורה 100% מה העניין עם בת מצווה, כמה יפה זה למצוא כן צורות חגיגה שמחוברות למסורת עבר ומלאות משמעות. כמה יפה החיבוק הקהילתי נשי רב דורי המלא אחווה ושמחה, כמה הוא יכול לתת לנערות. איכשהו, נדמה לי שאנחנו בדור עם משימה לא פשוטה מבחינת הזהות היהודית שלנו. מה מחבר אותנו ליהדות שלנו ברמה הכי אישית, בתוך התרבות הכללית ששוטפת אותנו, בתוך הפוליטיקה שמשפיעה עלינו ובתוך שלל הזהויות שמגדירות אותנו מכל מיני כיוונים.
(אזהרת נאום קצר:) מתגבש לי הרהור על כך שיהודי אירופה שהגיעו לכאן להקמת המדינה באו עם איזשהו קיטוע לרצף היהודי: חלקם קיטוע פיזי אחרי השואה, כשלא נשאר להם גב של החזקת המסורת – אין מנהגים וזמירות של סבא וסבתא, כי פשוט אין סבא וסבתא. וחלקם קיטוע רוחני, ברוח החלוצים שרצו להפנות גב ליהדות הישנה ולהמציא משהו חדש.
יהודי ארצות המזרח לתפוצותיהם השונות שהגיעו לכאן, לא חוו קיטוע כזה. הם באו עם סבא וסבתא, מסורות ומנהגים, מטען תרבותי רוחני זהותי יהודי עמוק. אבל הם התקבלו בזלזול, והמתנה שלהם לזהות היהודית לא התקבלה במשך תקופה ארוכה.
דווקא בשנת בת מצווה, ודווקא בתקופה שהזהות היהודית צריכה בירור, נדמה לי שיש איזו נחמה בלמצוא ולהישען על מסורות יהודיות יפות מכל כיוון שלא יהיה. למצוא בית בעושר ובמגוון האנושי שהגיע לפה.
עיד אל בנאת 2025
כמה שנים אחרי שנת המצווה של הבת שלי, חגגנו את עיד אל בנאת! צוות של ותיקות כפר אדומים הרים את הרעיון ויצר אירוע יפה ורב גילאי שהזמין גם בנות מצווה ואמהותיהן, שכלל: קישוט המקום בשרשרת אושפיזות , שרשרת מילים טובות, ושרשרת ריקה שבה הוזמנו המשתתפות להוסיף נשים משמעותיות שהיו רוצות שילוו אותן. הקרנו מצגת עם וידאו הסבר על החג, הדלקנו נר שמיני של חנוכה, ערכנו לימוד משותף (בזוגות, ואז שיתוף השולחן, ואז שיתוף כל המשתתפות), ליצירה קישטנו תופי מריים עם טושים אקרילים ומדבקות מתוך המקורות שלמדנו, אכלנו כיבוד שכל המשתתפות הביאו, וסיימנו בריקוד משותף אותו עצרנו לרגע לברך אחת את השניה. היה מקסים! מאוד נינוח וממחיש את החיבור הנשי הרב דורי.
מוזמנים להיעזר בחומרים שהכנו, או להכין ערב משלכם.
תיקיה עם חומרים להורדה: דיגלונים להדפסה, דפי לימוד, מצגת ומדבקות להדפסה.
שרשרת אושפיזות לרכישה.
