קקי
מתנצלת על הכותרת הילדותית, לא יכולתי להתאפק.טוב, די.כשטיילנו בהודו התעמתנו לראשונה עם הנושא כשראינו אנשים מתייחסים בקלילות מפתיעה לעניין ההפרשות האנושיות: כפריים מפנים ישבן לכיוון הרכבת ועוסקים בשלהם בלי שמץ מבוכה (לפעמים יושבים בצוותא בכלל), מישהו שמדבר איתנו בביתו, ותוך כדי שיחה מתרומם בעדינות, מפליץ, וממשיך כאילו לא קרה כלום, …