גן עדן בפתח הבית – קריאה חוזרת לפני בניה

אני בשלבים של מחשבות על הבית העתידי, ניתוח התנאים במגרש, ונתינת צורה לצרכים והדרישות השונות.

זה די מתקדם לי בראש וגם על הנייר, אבל לפני שאני רצה לאדריכלות, רציתי להזכיר לעצמי את ההתייחסויות הפרמקאלצ'ריות לבית-גן. אז חזרתי לגן עדן בפתח הבית, ואני רושמת לי דגשים שצצו לי בהקשר הזה בקריאה חוזרת.

תכנון מערכת שמנצלת רובד אחרי רובד של חלל וזמן, ומארג של מרכיבים שונים שמתחברים זה עם זה. אין מצב שיא שמתכווננים אליו, אלא המערכת כל הזמן משתנה.

עקרונות: מקומיות, שיתוף פעולה עם הטבע – מיזעור ההתערבות בתהליך הטבעי ע"מ להגיע לתנובה במינימום השקעה, הקשרים – תכנון מיקום כל מרכיב כך שיהיו לו לפחות 3 תפקידים שונים, חיסכון באנרגיה – דלק, כוח, זמן, חומרים וכסף, עשיה בקטן לניסוי לפני שמתנפלים על פרויקט גדול, הסתייעות בצמחים ובעלי חיים.

אני קוראת בצער על מחקר והתבוננות בשטח לפני הכשרתו כדי ללמוד ממנו את התנהגות המערכת הטבעית, וכל זה לא רלוונטי לי בכלל – המגרש והשכונה שלנו תוכננו והוכשרו ביד גסה, ההר נחתך, שוטח, מולא ואין כל זכר לאיך המקום נראה לפני כן ומה היכולות שלו. אין לי מושג אם האדמה במגרש היא אדמה מקומית או מילוי חצץ, מה העומק שלה וכו'. שום יכולת להסתכל על הצמחים ולפיהם להסיק מסקנות. כוכבית: צריך להזמין יועץ קרקע רציני.

עיקרון הקצוות – בקצה המערכת, יש מפגשים ואינראקציה בין גופים שונים, שם היבולים הכי פוריים. מעשי: לזהות מפגשי קצוות ולעודד את קיומם, לחלק כל שטח לנישות קטנות – שבילים וערוגות. במקום צורה ריבועית וקוים ישרים – קוים מפותלים. שבילים, טרסות, מבנים, מחסומי רוח, גדר, גדות בריכה, וכו'

עיקרון המיקום היחסי – משחק של מעגלים מעגלים הקשורים זה אל זה (עץ מאכיל יונה, יונה מזבלת עץ) ע"מ ליצור יעילות בין המרכיבים השונים: בית, גינה, ערימת קומפוסט, מחסן, בריכת מים, בוסתן, גדר חיה. מקרבים מרכיבים שמזינים זה את זה, מרחיקים מרכיבים הפוגעים זה בזה. משימה: להכין רשימת מרכיבים בשטח (בית, קיר חשוף, מכונת כביסה, שביל, חלון פונה לשמש וכו'), לרשום ליד כל מרכיב מה צרכיו ומה התוצרת המתקבלת ממנו, וליצור הקשרים (איפה לא יוכל להיות, איך משמש אחרים, איפה המרכיב המתחרה בו וכו').

מיקרו אקלים – מעבר לאקלים האזורי יש אקלימים קטנים בצמוד לבית: לאורך הקיר, מתחת לסוכה, מעבר לגדר, ויש לזהות אותם ולנצל אותם. – צורת הנוף: מפנה המדרון, זוית המדרון, תנועת אויר קר וחם, תבנית הרוח, – גופי מים: החזרת קרני שמש מגופי מים לזירוז הבשלת יבול, מעבר אויר על גוף מים כמזגן, – מבנים: חסימת קרינה, רוח, מבנה כהה קולט חום ביום ופולט בלילה, – צמחיה: יצירת צל, צינון ביום וחימום בלילה, אידוי שיוצר לחות מקומית סביב צמחים, סינון רוח, בידוד ומניעת איבוד חום בשתילה צמודה לבית או כחיפוי לאדמה, – אדמה: בעומק משמרת טמפ יציבה של 20 מעלות. משימה: לשרטט מפה של הגינה עם כל המרכיבים השונים, להוסיף על כך את כיוון הרוח וכיוון השמש, ולסמן נישות – איפה הכי נעים לשבת בבוקר קריר, אחה"צ חם, מה הצד שהכי נפגע מרוח, פינות מוצלות, פינות חשופות לשמש, פינות שהופכות לשלוליות בגשם, חדרים שחם או קר בהם. ולפי זה לתכנן.

* גידול מטפסים על גג, קירות ופרגולות כהגנה מקרינה, תוספת בידוד והגנה מרוח (ואובדן חום כתוצאה מכך).
* כל גדר צריכה לאפשר מעבר מסוים של רוח, כדי שהרוח לא תוסט בעוצמה למקום אחר.
* עם הרוח ניתן להזרים לבית ריחות נעימים מצמחי בושם השתולים בדרכה.
* אדמה חשופה מאבדת לחות ברוח, מה שמחייב השקיה תכופה יותר. חשוב לחפות.

קציר טל: שיחים/עצים בודדים בגובה חצי מטר עד מטר, במיוחד עם עלים קטנים. ערימת אבנים גדולות עם חללי אויר ביניהן בבקוטר מטר מסביב לצמח או מעל תעלת השקיה. גדרות מתכת. בור חממה. גידור ביריעות פלסטיק. קבירת שקית ליד השורשים. הכנת בור שתילה שבוע מראש מחופים בעשבים, זרעי חיטה ואבנים קטנות. חיפוי.

שילוב חקלאות בעל – שמבוססת על גשם וטל בלבד – מתמקדת בגידולים רב שנתיים מקומיים: שיחים ועצי פרי.
טיהור מים אפורים
אגירת משקעים – כמות המשקעים באנגליה הירוקה ובארץ די דומה. ההבדל הוא בפיזור הגשמים – שם כל השנה, ואצלנו מרוכז בעונה קצרה ואח"כ יובש. השקעה באגירת מי הגשם לשימוש לאורך כל השנה. אגירה בקרקע עצמה: אדמה מהודקת לא אוגרת מים, אבל אחרי שיקום וחיפוי היא יכולה לשמור מים, swales, לימאנים, טראסות, סכרים, מיכל אגירה מברזל/בטון, פלסטיק. באר: נחפרת עד לשכבת מי תהום. בור מים: חצוב בסלע או חפור באדמה ומדופן בטיח למניעת נזילות. לפני כניסת מים לבור יש לעכבם בבור שיקוע. בורות שתילה: בור של 3 מ' מדופן באבנים או יריעת פלסטיק מחורר, בתוכו אדמה מעורבת בקומפוסט.
כמה מים ניתן לאגור: ממוצע הגשמים באזור כפול שטח הגג.
הנושא הזה הוא אחד הנושאים שהכי העסיקו אותי במהלך הקריאה. המגרש שלנו ממוקם בהמשך למדרון מהרחוב ואני מניחה שיהיה ניתן ללכוד מי נגר מהרחוב. אבל הבעיה היא אגירת המים. יש צורך באיגום גדול כדי שהוא יהיה משמעותי. אז איפה שמים את כל המים? לבנות בור מים זה נראה לי כמו לבנות חדר מדופן בבטון (כוכבית: אם נצטרך לבנות מבנה לחניה – כי המגרש נמוך במטר וחצי ממפלס הרחוב – אולי ניתן להעמיק קצת ולבנות את זה כבור מים. כמה עולה?). והעניין עם האגירה בקרקע מאוד תלוי בהרכב האדמה. נראה לי שהאדמה אצלנו גירית ומחלחלת, כך שמים שיופנו אליה לא יאגמו אלא יעברו הלאה (כוכבית: האם שתילה של עצים גדולים בשטח זה תהיה שימושית כי יהיו להם שורשים עמוקים שינצו את המים?). אולי יש ליצור שוחה, לדפן בחרסית שתעצור את המים, ולסגור? (כוכבית: לבדיקת יועץ קרקע + עלויות). אותה התלבטות לגבי אגירת מי מרזבים – איפה אוגמים? טליה מציעה מערכת של צינור בנפח 4 קוב ניצב לקיר הבית, וכשהוא מתמלא עוב למיכל של 16 קוב ועוד 2 מכלים של 8. איפה שמים את כל העניין הזה?

אדמה טובה. מכילה מים ולחות, לא בסיסית או חומצית מידי, עשירה בחומר אורגני, מאוכלסת יצורים חיים רבי תועלת, מאווררת, ומכילה מינרלים. פתוחה, רכה, מכוסה, מושרשת.
שוב אני קוראת בריפרוף, כי אצלנו האדמה עניה ודורשת ריפוי והעשרה. בטח ובטח במגרש שעורטל ומולא מחדש. אז נעבור לעניין ריפוי האדמה.
ריפוי:
חיפוי בכל חומר אורגני זמין: שטיחים ישנים, קרטונים, עיתונים, שמיכות, בגדים, עלים, קש, זבל בעלי חיים, דשא קצוץ, נייר גרוס.
קטניות: מעשירים את האדמה בחנקן. נחשבית צמחים חלוצים. בעשבים משתמשים כזבל ירוק – זורעים צפוף וקוצרים לפני הפריחה ומשאירים על הקרקע כחיפוי. (חילבה, פול, תורמוס, אפונה, אספסת בחורף, עדשים, חומוס, כוסמת בקיץ, וגם חיטה, שעורה, ירבוז, דוחן, כרוב וחרדל). עצים ושיחים – דואגים לשלב במערכת (שיטה, צאלון, מכנף, רותם, אחירותם).
יבול כיסוי: חיפוי חי שמתחח, מדשן, מונע עשביה, מגן מטמפ. (דלעות, בטטות, עטלש, צנונית, תורמוס, ארטישוק ירושלמי).
מלכודות סחף.קומפוסט.
"מתכון" חיפוי (לגן ירק חיפוי מלא, לבוסתן נקודתי סביב העצים): סימון ערוגות ושביל גישה בשטח של 2 מ"ר. המטרה ליצור ערוגות שנוח להגיע אליהן. לא מעשבים אלא קוצרים או פשוט מחפים מעל העשב. מזבלים קומפוסט מוכן לפניהחיפוי. מרטיבים את כל השכבות היטב. שכבה א: יריעות כיסוי (קרטון, שטיח, עיתון, ניירת, כל מה שיתפרק בסוף), שכבה ב: זבל אורגני רטוב 3-8 ס"מ, שכבה ג: זבל אורגני יבש 10-30 ס"מ (קש, עלים, שבבים, חצץ). שתילה – מפנים לצדדים את כל השכבות, מחוררים את השכבה התחתונה, שותלים, מהדקים, וסוגרים את השכבות. זריעה – יוצרים חריץ בקרטון, מפזרים אדמה לחה וזורעים. לחילופין יוצרים ערוגה מוגבהת מעל לחפוי.תחזוקה – הקרטון צריך להיות לח תמיד. בעונה הבאה מחפים מעל. לאחר 3-7 שנים לא יהיה בכך צורך יותר כי צמחי הגן עצמם ירקבו לקרקע וישמשו חיפוי טבעי.

מדשאה=לא.
אלטרנטיבות: אחו – עשבוני חד שנתי, רב שנתי, דגניים וגיאופיטים, עשבי מאכל, פרחי בר. נותנים לצמוח בר, וקוצרים בסוף האביב. (כוכבית: מה קורה בקיץ?)
מדשאה ניידת – עשבי זבל ירוק כל פעם בחלקה אחרת בגינה. (תלתן, בקיה, אספסת, חרדל)

הרגלי אנרגיה חסכוניים: חימום בית בקמין עצים, מאוורר ולא מזגן, העדפת חימום בגז על פני חשמל, דוד שמש, חממה צמודה לבית ללכוד חום בחורף, צמחים על פרגולות לקירור בקיץ. בחורף לבשל על מקור החום, בקיץ לבשל בתנור שמש, להעדיף מזון חי או בישול קצר. לוודא קנית מוצרי חשמל חסכונים, אזור עבודה ליד חלון גדול כדי לא להדליק אור ביום,.

תכנון לפי אזורים: 0-הבית ודייריו, 1 – גן ירק, 2 – בוסתן, 3 – פרנסה, 4 – עצים מקומיים, 5 – אזור בר. כשהקרוב יותר דורש תחזוקה ונוכחות צמודה יותר ופחות התערבות ככל שמתרחקים.

בית-גן הם יחידה אחת. דרכים לשילוב: דלת גדולה בסלון. פרגולה מצלה על הגינה הסמוכה לבית ליצירת חצר פנימית שתזרים אויר צנן בקיץ. בחורף סוגרים והופכים לחממה שתלכוד חום. גינה באזור 1 תגונן בצפיפות בצמחי תועלת. סולמיות ומטפסים על קירות הבית לויסות חום. מסטח פונה לגינה – נגישות לתבלינים וירקות. מקלחת גן (מדליק!!) בצמוד לבית בתוך החממה – אדים והזרמת מים השקיה. מים אפורים למיכל תת קרקעי ושומרים על ום האדמה. שבילים מרוצפים ונגישים לפינות הגן השונות. פינות ישיבה סמוך לדלת, פינת משחק נוחה לילדים בטווח השגחה. חדר מעבר קטן בין הגינה לבית – לבגדי עבודה ונעלים מלוכלכות, עם כיור, ואחסון.
מסה טרמית – גוף שאוגר טמפרטורה במהירות ומשחרר באיטיות. יכול להיות אבנים, ספסל אבן, רצפת בטון, בריכת מים – הממוקמים בתוך הבית חשופים לחלון הפונה לשמש במשך היום ולתנועת אויר קר בלילה.
בידוד.
צמחיה בתוך הבית. מפחיתה איבוד אנרגיה, מטהרת את האויר. מומלץ 15-20 צמחים ולרכזם בקבוצת צפופות. (חיזרן, דרצנה, חבצלות, קיסוס אנגלי, ירקה, כריזנטמות, גרברה, פילדנדרון.
צמחיה מחוץ לבית. בצד הפונה לשמש – נשירים. על הגג באדניות או סולמיות. בחצר פנימית הצללה במטפסים ומערכת השקיה שזורמת מתחת לשבילי חצץ.
הזרמת אויר. חלונות קטנים בכיוון הרוח. רצוי להמעיט בחלונות גדולים.
מבני עזר: חממה הצמודה לבית בצד דרום לחימום בחורף (ומה קורה בקיץ? לא טוב), בריכה בצד הפונה לשמש תקרין אור וחום אל תקרת הבית בחורף, ולא בקיץ (בגלל זוית השמש), מטבח קיצי בחצר למניעת חימום הבית בקיץ מהבישולים, שבילים/דרכים/חניה – כמה שיותר צר כדי למנוע אגירת חום או לצבוע בלבן, לחפות ולהצל.

ועוד – המון חומר על גן ירק המתוכנן בצמידות לבית לתחזוקה קלה. שיקולים נוספים למיקום גן ירק: מוגן מרוח חזקה, תחת רשת צל, מתאים לשחל"פ. המון חומר על בוסתן. על שילוב בע"ח בגינה – מומלץ באזור 2. ועוד ועוד. יופי של ספר.

הרבה חומר למחשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *