כן! עוד ספר על לקום מוקדם. והפעם ׳בוקר טוב׳ של האל אלרוד

אני ביום ה-61 של אתגר לקום מוקדם בבוקר, שמסתמן כהרגל שמתאים לי כרגע ומכניס אותי ליום אחרת. זה לא תמיד עובד, יש ימים שאני מוותרת, או ימים של סנוז מתמשך בשעון מעורר, ויש ימים שאחרי השגרת בוקר אני מרגישה שמיציתי את היום ואין שום סיבה להמשיך.. אבל גם בלי זיקוקים ונצנצים, העובדה היא שכרגע ימים שבהם ויתרתי נראים יותר נרפים מימים שכן הלכתי על זה. אז יאללה, עד להודעה חדשה.

אחרי הטראומה של קריאת ״מועדון ה-5 בבוקר״, המשכתי בזהירות רבה ל״בוקר טוב״ שהוא The miracle morning של האל אלרוד.

אז האל שלנו הוא בחור נחמד, שתוך כדי הקריאה לא ממש מפליא לגלות שהקריירה שלו התחילה במכירות, ובהצטיינות. הוא מוכר אפקטיבי בהחלט.
אני בשלב שמרגישה רוויה מאנרגיה זכרית של הצבת מטרות והישגיות והצטיינות בראבק, אז בקריאה שלי התעלמתי מכל ההבטחות לשינוי החיים ב180 מעלות, עדויות על התעשרות, פוקוס והרזיה, וכל מיני טיפים וטריקים (כנראה מועילים), שמייעצים איך להתגבר! ולהתגבר! ולהגדיר! ולהשיג!
החיפוש שלי היום מחפש דווקא את האנרגיה היותר מאפשרת, חווה, משוחררת, רגועה. אבל זה לא אומר שזה לא שימושי, כי אפשר להשתמש בשיטה של הצבת מטרות למה שרוצים, וגם אם האוירה בספר היא של הישגיות, לעצמי אני יכולה לשים מטרות רכות – לנוח יותר, למצוא אנשים שאני יכולה להיות פגיעה וחלשה מולם, וכאלה, אז זה מועיל בכל מקרה.

אז האל עבר כמה חוויות קשות, ומתוך הייאוש והנפילות שחווה, חיפש זמן ביום להקדיש לעצמו, ולאימתו גילה שהזמן היחיד הוא הבוקר.. לגמרי מעורר הזדהות..
אוקי, אז בוקר. ומה לעשות בזמן הזה? הוא עבר על כל הרשימות שהיו לו של פרקטיקות התפחות למיניהן, וצמצם את הרשימה ל-6 הפרקטיקות שנראו לו הכי מקדמות ומועילות. ואז הוא חיבר את שני הדברים ויצא לו בוקר מובנה שהוא קרא לו the miracle morning ומבחינתו התוצאות שהוא חווה היו ברמה של נס. אז הוא הפיץ את זה, וכתב את זה, ויש אתר ויש מתכונים ויש סרטונים ויש קורס וקהילת פייסבוק וערכת התחלה, ועניינים, בקיצור, עושה רושם שזה באמת עשה אותו מאוד נמרץ. הממ.

טוב, יוצאת לי כתיבה עוקצנית, ואין לי באמת על מה. הבחור חיובי לגמרי ויש מה לקחת ממנו. יאללה סיכומון?

לצאת מחיים של בינוניות

האל טוען שרוב האנשים לא מתכננים את החיים שלהם, מתפשרים על מה שמגיע וחיים בבינוניות. זה נובע מכמה סיבות:

• אמונה שמה שהיה הוא שיהיה, ולכן ברגע משבר/החלטה מבצעים הערכה על בסיס העבר. ההצעה היא לשנות אמונה: ״העבר שלי לא שווה לעתיד שלי״, לא להמשיך עם מגבלות העבר כאופציה היחידה בפני החלטות חדשות, ובמקום זה לבחור לגדול.
• חיים כל יום בפני עצמו, בלי כיוון. ההצעה היא להציב מטרות. להתחיל ממשהו ממש קטן: לחייך יותר, להתעניין באנשים. אבל משהו שיכול להדליק אותך, כדי שתתמיד. המטרה האולטימטיבית היא להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. כדאי להקדיש זמן להרהר על זה ולגבש את זה. כי כשיש מטרה טובה שמדברת אליך, כל הבעיות הופכות להיות משניות ופתירות, כי יש לך למה להשוות.
• נטיה לבודד מקרים. אין קשר בין זה שחיפפתי אימון רק היום, לבין זה שעליתי 5 קילו. ההצעה היא לאמץ את ההבנה שכל מה שאתה עושה משפיע על מי אתה בסופו של דבר. אז הדברים לא מנותקים אחד מהשני, ואם מאמצים ראיה רחבה שבה הכל זה חלק מהמכלול של מי אני הופך להיות, אפשר לקבל החלטות אחרות באותו רגע.
• אי מתן דין וחשבון גורם לחפף דברים. ההצעה: תתחייבו לפני מישהו לדיווח.
• מעגל השפעה בינוני. אם אנחנו הופכים להיות הממוצע של 5 האנשים שאיתם אנחנו מבלים הכי הרבה, כדאי לוודא שזה אנשים שמרימים אותנו ולא מורידים. וגם להיות כאלה עבור מי שמקיף אותנו.
• העדר התפתחות אישית. אין לנו זמן לזה ואז אנחנו נשארים סתם מול הנטפליקס. ההצעה היא להקדיש זמן להתפתחות אישית כי זה מה שישנה את איכות החיים מכל הבחינות.
• היעדר דחיפות, ״יום אחד אתפנה לזה״, ובסוף חיים חיים שבהם דוחים ודוחים ובסוף מתחרטים. ההצעה: להבין שהזמן הזה הוא הכי חשוב. מה שאני עושה עכשיו קובע את מי אני אהיה מחר. אם לא תעשה היום את מה שאתה רוצה באמת, למה שזה יקרה מחר או בשבוע הבא?

יאללה לקום בבוקר

לרוב האנשים קשה לקום בבוקר. כשלוחצים על סנוז בשעון המעורר, שולחים מסר לעולם: אני מעדיף להיות מחוסר הכרה מאשר להיות מודע ופעיל בחיים שלי. לא רוצה לקום = לא רוצה לחיות את חיי במלואם. מבהיל קצת כשמנסחים את זה ככה. מותחים את הקימה עד הרגע האחרון, ובנוסף להלימות בוקר נכנס גם לחץ להספיק.. פלא שאנחנו לא רוצים לקום? אז איך נקום בכל זאת?

• הספר טוען שהמחשבה בבוקר מתחילה מאיך שהלכנו לישון, ושזה ענין של אמונה וכוונה ומה אני אומרת לעצמי לפני השינה. אם כשאני הולכת לישון אני אומרת ״שיט יש לי רק 6 שעות לישון״, אני אקום בבוקר עם ״שיט ישנתי רק 6 שעות איזה בעסה״. ואם לעומת זאת אכניס מחשבה אחרת בערב, זה יוכל להיראות אחרת בבוקר: ״יאללה לישון! 5 שעות זה בדיוק מה שאני צריכה להתאושש ולהתרענן, ואני אקום רעננה ומלאת אנרגיה״. אז הרעיון הוא לתכנן את הקימה ואת הגישה ערב קודם.
• לשים את השעון המעורר רחוק, שייאלץ אותך לצאת מהמיטה ולזוז.
• לשטוף פנים ולצחצח שיניים
• לשתות כוס מים
• ללבוש בגדי ספורט (שהכנת ערב קודם)
• אם זו תקופה קרה – לשים טיימר לחימום כדי לקום לחדר חם

זהו, עכשיו כבר קמתם, חלאס. ועכשיו מה? הגיע הזמן לשישיה של האל!

life s.a.v.e.r.s – שש הפרקטיקות

שש פרקטיקות, שישים דקות שקמתם מוקדם יותר. 10 דקות לכל פרקטיקה.

s = ש = שקט
מדיטציה / תפילה / נשימות / הודיות. לא מרחיבה כי באמת יש מלא מידע על זה (כולל פוסט מדיטציות מודרכות שריכזתי אם בא לכם)

a=א=אישורים
איך משנים אמונות? הן די תקועות לנו בראש, לפעמים ברמה שאנחנו בכלל לא מודעים אליהן. אז אישורים זה דרך להשתיל בעצמנו אמונות חדשות, חיוביות, בהתאם למטרות שלנו. בגדול הרעיון הוא לנסח הצהרה חיובית ולשנן אותה שוב ושוב. למשל לתלות באמבטיה או משהו כזה שרואים וקוראים את זה ברגש לפחות כמה פעמים ביום. הרעיון הוא שזה משהו שמתפתח ביחד איתך, שיש אישור שאומרים אותו ואז הוא מתבסס וממשיכים הלאה.
לי קשה עם זה ממש. אני מרגישה שזה כזה אמריקאי ומזויף. אבל לא יכולה להגיד שאי פעם ניסיתי את זה באמת, אז אולי אעשה לזה מתישהו (מתישהו? מתישהו לא קורה אף פעם! מי שלא תהיי היום לא תהיי גם מחר!! שקט, האל) איזה התאמה ואכתוב לי אישורים שאני יכולה לעבוד איתם בלי להרגיש אהבלה לגמרי. אולי להתחיל מהאמונה שאישורים באמת עובדים..
הציטוט של הנריד פורד מעודד בדיקה: ״אם אתה חושב שאתה יכול, או חושב שאתה לא יכול, אתה צודק בשני המקרים״. אאוצ׳
אז איך לנסח אישורים אישיים שמתאימים לך:

• מה אני רוצה באמת בכל תחום בחיים? להבהיר לעצמי בכתב
• למה רוצה את זה? אם הלמה מוגדר, זה עוזר לייצב את המוטיבציה כלפי המטרה
• מי אני צריכה להיות כדי להשיג את הרמה הבאה בכל אחד מהתחומים
• מה אני מחויבת לעשות כדי להשיג את זה? (להתחיל בצעדים קטנים, להוכיח לעצמי שמסוגלת ואז להמשיך לבנות) לכתוב יעד חודשי / שבועי / יומי.
• לאסוף ציטוטים מעוררי השראה ולשלב אותם אם זה עובד בשבילכם

למתקשים (אני!) האל מציע בקובץ הבונוסים שלו כמה ניסוחים של אישורים לכל מיני תחומים בחיים. אם אני אחליט ללכת על זה, כנראה אצטרך לעבור על זה ולנסח את זה בצורה שהאוזן שלי תוכל לשמוע ולא תמות מצחוק או מלגלוג לעצמי.

v=ה=הדמיה
הדמיה, או כמו שפטריציו פאולטי קורא לזה: פרה-פיגורציה, זה גם אחד הכלים שאני מאוד מתקשה בו. הרעיון הוא לדמיין את המציאות הרצויה לנו בפרטי פרטים – ממש להיות שם. להריח, לחוש, לראות, להרגיש. כדרך ללמד את המוח שלנו להגיע לאן שאנחנו רוצים.

e=פ=פעילות גופנית
טוב, לא באמת צריך להרחיב פה, נכון? הליכה / ריצה / יוגה / אפליקציית 7 minute workout. סיפתח טוב ליום, מעלה אנרגיה וזה.

r=ק=קריאה
עם דגש על קריאה של ספרי התפתחות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, מלא אנשים כבר חשבו על מלא דברים, ואפשר ללמוד מהם! אחלה!

• לקרוא 10 דקות ביום זה כבר יותר מכלום, ובסוף הדברים מצטברים. אז לא לזלזל.
• המלצה להדגיש או לסמן מה שנראה חשוב ואולי תרצו לחזור אליו
• בכלל מומלץ לחזור לספרים ולא להסתפק בקריאה אחת

s=כ=כתיבה
לכתוב יומן. יש מלא דרכים וכיוונים (הכרת תודה, מטרות, תוכניות, סיכום היום, תובנות, תחומים לשיפור). יומן מארגן את המחשבות, יוצר בהירות במחשבות, לעשות סיעור מוחות עם עצמי, לקבע רעיונות טובים שעולים, וחלק מהפקת התועלת אחרי שמתמידים זה לחזור ולקרוא שוב מה כתבנו בעבר, נניח שנה אחורה, ולראות את התהליך שעברנו. זה עוזר להכיר תודה (בדרך כלל מובן לנו מאליו השלב שהגענו אליו ולא רואים ולא מפרגנים על דרך שעשינו), ללקט תובנות משמעותיות ולהבין מה באמת למדתי השנה, איזה מחויבויות החזיקו, איזה לא, ואיך להתקדם עם דברים בצורה אמיתית ביחס לעצמי.
בערכת התחלה של האל יש גם דוגמא ליומן (נכנסים לקישור, ואז מקבלים לאימייל קישור לרשימת אישורים, למתכון, ליומן, לרשימת ספרים מומלצים).

סיכומיישן: בגדול, הספר מחזק את ההחלטה שלי על הלקום מוקדם.
לא יודעת איך כל הפרקטיקות נכנסות בשעה. אני עושה מדיטציה וקצת מתיחות/נשימות/ברכת השמש וזה לוקח לי שעה. להכניס עוד כתיבה ועניינים ותכנונים ייקח עוד יותר זמן. אולי אפשר לעשות בהדרגה כל פעם לבנות עוד נדבך, ואז בסופו של דבר כן להספיק בשעה.
כן הייתי רוצה לקחת מכאן את העניין של לכתוב יומן.
ובהיסוס אני תוהה לגבי האישורים וההדמיות, שזה פרקטיקות שיש לי קושי ו/או התנגדות אליהן, אבל אולי כן אני יכולה איכשהו למצוא את הדרך שלי לעשות וריאציה שלהן.

עוד דבר שעוד לא יושב אצלי טוב – זה הערב. כדי לקום טוב בבוקר, גם מבחינת הכוונה והמצברוח וגם מבחינת שעות שינה מספיקות, צריך להיות יותר מדויקים בערב. אצלי הערב הוא עדיין נקודת חולשה, שאני מתקשה לגייס בה מוטיבציה מספיקה וחיוביות כדי לעשות שינוי משמעותי. אז יש הרהורים בקטנה בינתיים, ונקווה שזה יבשיל למשהו יותר מוחזק.