אנחנו אוהבים ללוות את הילדים ולנסות, למרות שגם אנחנו שקועים בעצמנו ומחכים למחמאות (את תפרת לה??? מהמם!!!), לראות גם מסביב את ההתרגשויות וההשתדלויות בתחפושות. לרוב זה ממש מקסים. וזה באמת השיא של החג, די מהר החגיגיות הופכת לקרחנה של סוכר וצבעי מאכל…
בחג עצמו הכיף העיקרי שלנו הוא לחלק משלוחי מנות ובשנים האחרונות – סעודת פורים רחובית עם השכנים.
השיטה שלנו עם משלוחי המנות היא שכל ילד נותן משלוח משלו ל-5 חברים, ואנחנו מנסים למצוא משהו משמח לחברים שלנו. כמה ימים לפני פורים הולכים לחנות ממתקי זבל כלשהו והילדים מתפלשים בסוכר, אח״כ אורזים ובחג מחלקים לחברים שלהם.
ביישוב שלנו, הרבה אנשים כבר זזו מאיזורי מארזי הצלופן לדברים ביתיים ומנסים למצוא רעיונות כיפיים ומפתיעים: חומוס וחלה ביתיים, רטבים טעימים, מיץ תפוזים סחוט טרי, מיני פשטידות, מוזלי, בלינצ׳ס קבוע שאמא שלי מכינה – ממש ממש כיף.
המוצלחים שלנו בשנים האחרונות היו – באגט טרי וריבה ביתית, תותים וקצפת, אפל-קרמבל ושמנת, יכול להיות שהיה משהו עם ביצים? לא זוכרת מה עוד.
השנה הגענו לא מוכנים, ובלי אנרגיות לעמוד במטבח. בנוסף ראיתי איזה פוסט של מאמנת כושר שהציעה לחזור לרעיון המקורי של משלוח המנות, ולשמוח בלי לתקוע כמויות סוכר אינסופיות.
מפה לשם בא לנו הרעיון – שוק!
מצאנו סלי שוק קטנים. לא הי מספיק אז קנינו גם כמה יותר גדולים.
אתמול טיילנו במחנה יהודה וקנינו הרבה יותר מידי דברים בהרבה יותר מידי כסף, אבל זו פעם ראשונה, אז מותר לטעות… והיה ממש כיף, אז בכלל זה תחת סעיף בילוי.
גרעינים ממורנו, אבוקדו בשל, שום, בצל ירוק, אפונה טריה, חציל בלאדי. תענוג. ובונוס מיוחד למאוגרים: אין צורך לעצב, הכל זרוק בסל… סיפוק.
ואחרי כל ההקדמה:
גבירותי ורבותי, קבלו את הטרנד הבא במשלוחי מנות: משלוח מהשוק!