קורס בניה ירוקה מ.א.מגילות ואיגוד ערים יהודה – פגישה 1

בפגישה הראשונה, שהתקיימה אתמול, התאספו כ30 איש בבניין המועצה האזורית מגילות, לפתיחת קורס בניה ירוקה, כנראה הראשון מסוגו בארץ הפונה לקהל הרחב. שירה צחי, הרכזת מטעם איגוד ערים יהודה, ואוריאל אהרונוב, מהנדס המועצה, פתחו בדברים, ואחריהם התייצבה האדריכלית רחל מנקין בילסקי להרצאת מבוא.

שמחתי מאוד על ההזדמנות לימוד וריכוז חומר ברמה כזאת, ולפגוש קבוצת אנשים פחות או יותר מהאיזור שמביעים עניין עד כדי כך שמתחייבים לקורס בהיקף כזה (6 פגישות ועוד יום-יומיים סיור). חלק ממני יכל רק להתקנא בעניין והיוזמה שמגיעה מתוך הממסד (נכח שם גם מהנדס מועצה אזורית תמר) מה שאנחנו בבנימין יכולים רק לחלום עליו…

סיכום ההרצאה
ב150 השנים האחרונות העולם משתנה סביבנו. תהליכים שכולנו שמענו עליהם: התחממות גלובלית, פליטת גזים שמביאה לאפקט החממה, גידול אוכלוסיה, זיהום אויר ומים.

מהי מערכת השיקולים בבנית בית? משתתפי הקורס עונים: נוחות, פרקטיות – מענה על צרכים, כס, תחזוקה, כיוון שמש, רוח, הגנה על קירות, ניצול אויר טבעי, יעילות שימוש בחשמל, חיסכון במים, בידוד. המנחה מעירה שבד"כ אנשים לא מתייחסים לנקודות שעלו ופונים שר לפתרנות עיצוב וסגנון, מספר חדרים וכו'.

תסמונת הבנין החולה – תופעה של תחלואה, כאבי ראש וירידה בתפוקה מסיבות שנובעות מהבניין עצמו – אין תאורה טבעית ואויר צח, אלא הכל מסתמך על מיזוג אויר שמריץ את אותו אור שוב ושוב ועל תאורה מלאכותית. נמצאו השפעות פסיכולוגיות ופיזיות, וגם היפך הוכח שבמקומות מאווררים ומוארים טבעית התפוקה עולה, ימי אישפוז יורדים.

בעבר הכל היה יותר פשוט. לא היו פתרונות טכנולוגיים, והבתים נבנו תוך התחשבות בתנאים הסביבתים כדי שיהיה בהם נעים. ניתן לראות בניה מסורתית בכפרים ביוון, טורקיה, הודו. בבניה המסורתית יש פתרונות סביבתיים – חצרות פנימיות, איוורור, הצללה. הבניה מתבססת על חומרים זמינים – אדמה, תבן, גללי בעלי חיים. הבניה מתבססת על ניסיון של עשרות ומאות שנים שעובר מדור לדור, בשונה מקפיצות דרך טכנולוגיות לא בדוקות.

עקרונות שניתן ללמוד מהם בבניה המסורתית:
חיסכון בשינוע בגלל עלות, שימוש בחומרי גלם מקומיים
הכרות מעמיקה עם הסביבה המקומית מביאה להתאמה מירבית לאקלים
צורך בחיסכון בכסף ובכוח אדם מביא לניצול מירבי של משאבים
העדר אמצעי קירור מכנים מביא לפתרונות אוורור והצללה טבעיים
צורך בתחזוקה, מינימום פסולת מביאים ליעילות בשימוש
צורך בחיסכון במים – מביא לשימוש מיטבי במים

אז מה קרה
שינויים טכנולוגיים – מהפכה תעשייתית הביאה לשימוש בקיטור, חשמל, פיתוחים טכנולוגיים גם בקשר לבניה – למשל תעשיית מלט עיבוד בטמפרטורה גבוהה, מה שלא היה אפשרי קודם.
באוהאוס – הבשורה של גרופיוס לאדריכלות: ניתן למקם את התמיכה למבנה במרכז "גרעין מבנה" ולא בהכרח בעמודים מסביב, וכך ניתן לעטוף את החזיתות בכל מיני חומרים – כמו קירות המסך מזכוכית. אז ניתן חופש גדול יותר לעיצוב המבנה.
עיור – יותר ויותר אנשים עוברים לעיר ומתנתקים מעבודת אדמה, פוחתת מודעות לסביבה.

פרופורציות
מסך כל צריכת האנרגיה העולמית 48% נובע מבניינים, 23% מתחבורה והשאר תעשיה. (איך? ייצור ושינוע חומרי גלם – ריצוף, סיד מלט, שטיחים וכו' – שימוש במבנה וכל הכרוך בו, הריסת מבנים).
50% מסך כל חומרי הגלם בעולם הולכים לבניה
25% מהעצים
(נתונים מusgbc)

מאידך האדם המודרני מבלה כ90% מזמנו בתוך מבנים.

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי בלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים לספק את צרכיהם.
קיימות נובעת מסביבה, חברה וכלכלה. כשצריך להיות גם איזון עם נוחות. בהקשר של בניה ירוקה חשובה מאוד הצלע הכלכלית של המשולש, כיוון שהיא שיקול משמעותי כשעומדים לפני בניה.

בניה ירוקה היא מכלול שיקולים לבניה, ולאו דווקא בתים מבוץ, או תוספת של פאנלים סולאריים. גם רב קומות יכול להיות ירוק.
בית לוקח מהסביבה אנרגיה, חומרים, מים.
בית מוציא לסביבה פסולת.
הניסיון הוא לשנות את התהליך מליניארי לתהליך מעגלי.

בנין ירוק יכול לצרוך 30% פחות אנרגיה
תוספת עלות לבניה עד 10%, חיסכון טווח ארוך בהוצאות חשמל ומים עד 20%
בניה ירוקה בריאה יותר
המגמה מתפתחת בעולם – 100,000 בתים בארה"ב בעשור האחרון, אימוץ רף מינימלי של תקינה ירוקה לבניה ציברית ע"י חצי מהרשויות בארה"ב.

המטרה בבניה ירוקה – להפחית את ההשפעה השלילית שנגרמת ע"י בנינים ודיירים על הסביבה. שילוב האלמנטים השונים יביא לסביבת מגורים יעילה אנרגטית, בריאה ונוחה.
הפרמטרים שמתייחסים אליהם:
אתר הבניה (העדפה של חידוש/שיפוץ ל פני קרקע חדשה, תכנון האתר, עימוד הבנין באתר, טיפול בחפירות, מילוי)
אנרגיה (ניצול פאסיבי של אנרגיה סולארית ע"יתכנון שמתחשב בכיווני השמש ובזויות, צמצום תאורה וחימום/קירור חשמליים, בידוד קירות, רצפה ותקרה ע"מ לחסוך באנרגיה מלוכלכת, שימוש באנרגיה סולארית לחימום מים, לייצור של אנרגיה נקיה, שיקולי תאורה, מיזוג אויר, נגישות תחבורה ציבורית, אוורור טבעי/מלאכותי)
מים (חיסכון במים בתהליך הבניה, איסוף מי גשם, מיחזור מים אפורים ושחורים, גינון חסכוני במים)
חומרים ומקורם (בחירה בחומרים שלא מזהמים)
איכות החלל הפנימית (כניסת אויר צח, תאורה טבעית)
זיהום (צמצום זיהום אויר, צמצום ייצור אשפה)

התקן הישראלי לבניינים שפגיעתם בסביבה מופחתת, מורכב ממתן ניקוד על פרמטרים שונים – אנרגיה, קרקע, מים ושפכים, כללי והתרשמות בוחן. לקבלת תקן יש לבור מעל 55 נקודות, מעל 75 נקודות תואר בנין ירוק מצטיין. הגשת בנין לתקן עולה 10-20,000 ש"ח, ויש צורך להגיש דו"חות של בעלי מקצוע רבים לאישור כל תחום כך שהעלות גבוהה עוד יותר. התקן מתייחס לבניה של מגורים או משרדים, ופונה לקבלנים, חברות או בניה ציבורית. אין התייחסות לבתי ספר או בתי חולים, ובגלל העלויות אין רלוונטיות לבניה פרטית.

תקן leed הוא תקן וולונטרי אמריקאי, מתייחס לבניינים שונים – שכונה, מסחר, בי"ס, בניה חדשה, שיפוץ ועוד. יש באתר שלהם טופס עם צ'ק ליסט לכל שלב לעיצוב, תכנון וביצוע הפרוייקט. לפי העמידה בדרישות יש רמות אישור שונות – מאושר, כסף, זהב, פלטינה. התקן נותן תוית לבניין – כמה נקודות קיבלת בכל סעיף, כמה % נחסך בשימוש בסעיפים השונים.

על קצה המזלג עקרונות תכנון וטכניקת ירוקות:
מפנה דרומי של הבית מקבל שמש נמוכה החודרת למבנה ומחממת, ושמש גבוהה בקיץ אותה ניתן לחסום בקלות יחסית ע"י הצללה. יש שאיפה להפניה דרומית רחבה ככל האפשר לחדרים שבהם משתמשים במשך היום. מפנה מזרחי מקבל שמש כל הבוקר ומפנה מערבי מקבל שמש כל אחר הצהריים, יש להביא זאת בחשבון מבחינת סינוור ויכולת לשהות במקום בשעות אלה.
שימוש בחלון עליון לשחרור של האויר החם שמצטבר בבית
שימוש בצמחיה על הגג
שימוש בחומרים ממוחזרים בתוך הבניין – הן בניה והן ריהוט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *