ארגז כלים ירוק – אוכל

תקציר הפרקים הקודמים: מבואצמצום צריכת נייר במשרדצמצום צריכת מים במשרדחיסכון באנרגיה במשרדבניין ירוקאיכות אויר בתוך המשרדרכשפרסומים ומתנותניהול פיננסי, נסיעות, אוכל,


לא לצרוך מוצרים מהחי

אחת הדרכים הכי קלות להשיג ״נקודות קיימות״ זה לא לצרוך מוצרים מהחי. 

  • חיסכון משאבים – כשאתם לא מזמינים אוכל בשרי לפעילויות שלכם, אתם חוסכים משאבי קרקע, מים ואנרגיה. חיות מואכלות בכמויות ענק של אוכל שבסופו של דבר הופך לכמות קטנה למדי של בשר וחלב. פרה שתהיה בסופו של דבר 200 ק״ג בשר תאכל בדרך 7200 ק״ג סובין ו1300 ק״ג גרעינים (שיכלו להאכיל ישירות אנשים), תשתה 24000 ליטר מים, ותצרוך 7000 ליטרים נוספים של מים בתחזוקה השוטפת שלה ברפת. רוב הקלוריות האלה לא יגיעו לצלחת שלכם. הכוכב שלנו פשוט לא מסוגל להחזיק 7 ביליון אנשים שאוכלים בשר כל יום. אי אפשר.
  • הפחתת טביעת רגל פחמנית ודילדול הסביבה – תעשיית חיות למזון אחראית ל 18% מפליטות כזי החממה, יותר מכל כלי התחבורה. זה נכון במיוחד לכבשים ופרות, שמייצרים מתאן במערכת העיכול שלהם, ומתאן מזיק פי 25 (!) מפחמן דו חמצני. הזבל מהרפתות וחוות הבקר מזהם נהרות ואגמים ובסופו של דבר מי שתיה. ריבוי אינטנסיבי של עדרים מביא לדלדול קרקע ויערות.
במספרים: קילו סטייק = 15,400 ליטר מים; קילו תפוחים = 822 ליטר מים; קילו חיטה = 1830 ליטר מים; פרה שותה ביום פי 10 יותר ממה שמשפחה בהודו היתה משתמשת (אם היתה לה גישה למספיק מים); ייצור של קילו סטייק מייצר פי 13 פחמן דו חמצני מקילו של חלבון צמחי (עדשים, שעועית, סויה); באותה צריכת קלוריות דיאטה שכוללת מוצרים מן החי מייצרת בשנה 1485 ק״ג פחמן דו חמצני יותר מאשר דיאטה צמחונית (שווה ערך לשתי טיסות הלוך ושוב לונדון-מדריד); ואחרון: אם כל תושבי ניו יורק היו הופכים לצמחונים או טבעונים – היתה לזה השפעה זהה להורדת חצי ממכוניות בריטניה מהכביש שזה יותר מ15 מיליון מכוניות!
  • הבעת עמדה נגד אכזריות בתעשיית המזון מן החי – על מנת להגדיל יעילות, תעשיית המזון מן החי שמה לעיתים יותר מידי קרובות את החיות בתנאים של התעללות – מרחב מחיה קטן מידי, ללא תנועה ואפשרות לקשר בין החיות, התנאים במרחב המלוכלך והצפוףמובילים פעמים רבות לתחלואה כך שהחיות מואכלות באופן קבוע באנטיביוטיקה, זה בנוסף על הורמוני גדילה (יותר קילוגרמים לכל חיה ויותר מהר). גם לעובדים בתעשיה המצב לא מזהיר: חשופים לכימיקלים רעילים, אבק ורעש.
  • דאגה לבריאות של העובדים והאורחים שלכם – רוב המוצרים מהחי היום מלאים באנטיביוטיקה, הורמונים, תוספי טעם, כימיקלים לשימור, ומלח. תזונה צמחונית/טבעונית מאוזנת ומתוכננת מתאימה לרוב האנשים ובריאה פי כמה.
  • תשומת לב לשתיה – בכל ארגון וכנס נצרכות כמויות גדולות של קפה ותה. מתוך השתיה – למשקה עם חלב יש טביעת רגל פחמנית גדולה ב30% מממשקה ללא חלב. אפשר לספק אפשרות של חלב סויה (או צמחי אחר) ולתת אפשרות מזהמת פחות. או לתת אפשרות של אספרסו נטול חלב, תה, קפה שחור וכו׳.

בעולם, ובטח שבארץ, ברירת המחדל בתפריט היא עדיין מנה בשרית, ומנות צמחוניות נתפסות כצורך מיוחד. איך מקדמים שינוי של התפיסה? (בהודו למשל המסעדות הבשריות נקראות non-veg)

      • בבחירת התפריט בהכנת האירוע שאלו ״האם נדרשת מנה בשרית״ במקום ״האם נדרשת מנה צמחונית״
      • הציגו מדיניות מוסברת בארגון לגבי הבחירה בצמחונות. הסבירו לפני כנס/סמינר לגבי הבחירה שלכם (בדף הסבר או בהתייחסות תוך כדי האירוע).
      • בבחירה של ספק קייטרינג וודאו שיש לו ידע ומבחר של מנות צמחוניות מזינות וטעימות. להגיש פסטה+תפו״א+קטשופ לא בדיוק עונה על המטרה.

      עמית נויפלד מעלה רעיון נוסף: ״שני בשרי״. שווה קריאה.

        מקומי ועונתי: תמכו בשרשרת אספקה קצרה

        בשנים האחרונות אפשר למצוא בסופר כל פרי בכל עונה. מצד אחד זה מגניב לאכול אבטיח בינואר, אבל אולי תשקלו את הסיבות הבאות לצריכה של מזון מקומי ועונתי:
        • להפחית את כמות התחבורה, הקירור, האריזה, המושקעת בפירות המיובאים מרחוק. 
        • להינות יותר מטעם וטריות. תוצרת מיובאת בדרך כלל נקטפת לפני ההבשלה ומאוחסנת לתקופות ארוכות, לעיתים בתוספת כימיקלים לחיי מדף ארוכים.
        • לתגמל חקלאים מקומיים במחירים הוגנים.
        • להשאיר קצת הפתעות. בעולם ההולך ונהיה גלובלי אפשר להשיג הכל תמיד. כך אנחנו עלולים לשכוח את המגוון והתרבות של הבישול המקומי שלנו, הלב שלנו נעשה גס ומפונק. לא יותר עדיף להתגעגע לפירות הקיץ בעונתם? או לניחוח של הפומלה הראשונה בסתיו? אם זה מדבר אליכם, אולי תרצו להתעמק ברעיונות של תנועת המזון האיטי, שמתעסקת בכל זאת ועוד.

        ומסיבות לתכל׳ס:

          • מצאו ספק שהתפריט שלו מבוסס על גידולים מקומיים ועונתיים. או הציבו זאת כדרישה לספק. 
          • הפנו את הספק שלכם ליוזמת חקלאות חברתית ישירה – לקנות ישר מהחקלאי
          • יש לא מעט מגדלים מקומיים שניתן לעשות אצלם מנוי – לקנות ארגז תוצרת ולקבל כל פעם הפתעה לפי מה שגדל בשטח (כאן יש רשימה שלמה של כאלה). גם אם זה לא מתאים לכם בתור אספקה לארגון, תוכלו לשקול לעשות מנוי כזה כמתנה לחג לעובדים, למשל, כדי להעלות את המודעות.
          • אפשר להכין / להזמין עוגה 100% מקומית ולהשתמש בה כדי להעביר את הערך הזה לאורחים בכנס / לעובדים.
          • הסבירו לאורחים / לעובדים את השיקולים בבחירת המזון המקומי / עונתי.
          • אם אתם בוחרים במזון מיובא העדיפו כזה שהועבר באניות ולא בטיסה, ושימו לב לתויות של סחר הוגן ובריאות.

          מזון אורגני

          דרך גידול המזון השתנתה ב100 השנים האחרונות. יש שימוש רחב היקף בכימיקלים להדברה ודישון, הנדסה גנטית, וגידולי מונוקולטורה.  התומכים אומרים שכך יש יותר מזון להאכיל את האנושות, אך כנראה שהבעיה של הרעב בעולם היא פחות עקב חוסר במזון ויותר קשורה לאי שיוויון בתפוצת המזון ובזריקתו לפח. לעומת מה שמוצג כיתרון יש ירידה במגוון של צמחים (גם של חקלאות וגם צמחי בר); שימוש בכימיקלים שקשורים ישירות לתחלואת סרטן; שחיקה ודלדול של אדמות; מחסור במים; פגיעות גדלה למזיקים; תקריות אלימות סביב העולם. 
          החקלאות האורגנית מנסה לצאת מהמשחק הזה – פחות שאריות חומרי הדברה על התוצרת, יותר חומרים תזונתיים, עבודה עם הטבע ולא נגדו, מגוון ביולוגי, וטיוב האדמה, דאגה לעובדים. 
          • חפשו סימון ״אורגני״ על האוכל שלכם
          • השתמשו בספק או מסעדה שמספקים מזון מתוצרת אורגנית
          • לפעמים השגת אישור כרוכה בהרבה כסף ובירוקרטיה. אם אתם בקשר עם החקלאי שווה לברר אולי הוא מקפיד גם בלי תעודה. אפשר אולי לבקר ולראות, אולי אפילו לעשות לשם סיור עם העובדים.

          (* אני תוהה מה מתוך הנ״ל תקף בארץ. בטוח יש מגדלים שבאים מתוך עקרונות לחקלאות האורגנית, שומרים ומקפידים. אבל בטוח שיש גם כאלה שמרמים ורק רוצים את התוית כדי למכור יותר ביוקר ״ההבדל בין חקלאות רגילה לאורגנית שאלה מרססים ביום ואלה בלילה״. לא עשיתי תחקיר אז לא יודעת, אבל נראה לי שחקלאים בחוות קטנות יהיו יותר אמינים וניתנים לבדיקה אישית. אם יש למישהו מידע בעניין – אשמח לשמוע.)

          מזון מהונדס גנטית
          כמה חברות גדולות שולטות בשוק הזרעים המהונדסים. עדיין לא ברור מה ההשפעות לטווח ארוך על האדם, מחקרים על חיות הראו בעיות. לגידולים המהונדסים יש השפעה הרסנית על הסביבה ועל המגוון. המונופול כל שוק הזרעים משפיע בצורה הרסנית על חיי חקלאים בכל העולם. החל בזרעים שעפים ברוח לחווה שכנה, וחברת הזרעים יכולה לתבוע אותם על הפרת זכויות היוצרים שלהם. והמשך בסיפורי התאבדות של אלפי חקלאים אינדיאנים שאחרי הבטחות על פלאים ונפלאות לוו כסף כדי לקנות את הזרעים, שבסופו של דבר לא הצליחו. באירופה מוצרים מהונדסים מסומנים. לא יודעת מה קורה בארץ. למי שמעונין להרחיב, מוזמנים לצפות בסרט  The World According to Monsanto, או לקרוא אצל רב פעמית.

          צמצום פסולת המזון

          יותר מחצי מהמזון המגודל בעולם נזרק לפח. 
          חזור שנית: יותר מחצי מהמזון המגודל בעולם נזרק לפח. 
          באירופה נזרקים בממוצע 179 ק״ג אוכל לאדם בשנה.
          • קנו רק מה שתאכלו. כשמבשלים לבד קל מאוד להגזים בכמויות (במיוחד אצלנו עם חרדת ה״יהיה מספיק אוכל??״). תכננו את הקניות שלכם בקפידה.
          • בקפיטריה / מזנון / ארוחה בכנס אל תגישו צלחות מוכנות אלא העדיפו שירות עצמי. מחקרים מראים שמי שלוקח אוכל לבד יסיים 92% מהאוכל. הזכירו לאורחים (איך??) לא להשאיר אוכל בצלחת.
          • הנחו את ספק האוכל להשתמש בשאריות (שאריות אורז יכולות להכנס למרק למשל).
          • אם אתם אוכלים במסעדה והמנות גדולות מידי אל תהססו לבקש אותן כטייק אווי הביתה.
          • כשאתם עורכים קניות תנו צ׳אנס לגזר עם הצורה המוזרה. לירקות ופירות בעלי צורות מוזרות יש אותו טעם וערך תזונתי, אך הם נוטים להגיע יותר לפח.
          • הקפידו על איחסון המזון שיישמר כמה יותר זמן ולא ייזרק. (אור, טמפרטורה, לחות וכד׳).
          • העריכו על מזון. גם אם קניתם אותו בזול המחיר של השלכתו לסביבה עדיין יהיה יקר.
          • קליפות תפוח ולחם הן אכילות לחלוטין, אל תקלפו ותזרקו אותן.
          • קנו אוכל טעים שאתם אוהבים. ככה תזרקו פחות.
          • אם נשארו לכם כמויות אוכל גדולות אחרי אירוע, אפשר להעביר אותו לעמותות ובתי אוכל לנזקקים (למשל כאן). או להציע לעובדים לקחת הביתה.
          • החזיקו קומפוסטר עבור שאר שאריות האוכל שלא ניתנות לשימוש חוזר או מסירה. ככה לפחות הוא לא יזהם מטמנות, אלא יהפוך להיות אדמה, ויוכל גם לטייב לכם את הגינה. (וחוץ מזה – יוריד לכם כמויות משמעותיות מפינוי הזבל שלכם).

          מים

          קשה לנו לדמיין מישהו מוכר לנו אויר בבקבוקים, הרי אויר זה מצרך בסיסי וחופשי. איכשהו מים בבקבוקים נראים לנו הגיוניים. מי ברז טובים לשתיה ברוב המקומות. מים בבקבוקים יקרים באלפי אחוזים ממי ברז.  שלא לדבר על זה שהרבה פעמים מים בבקבוק הם פשוט מי ברז שעברו סינון. זה פשוט לא הגיוני. וגם – 
          • ייצור בקבוקי המים צורך המון אנרגיה ונפט.
          • בקבוקים צריך להוביל אל החנות, אל המשרד. כל זה כרוך בזיהום הנובע מההובלה. (מים בבקבוק זכוכית שוקלים יותר אז דורשים עוד יותר אנרגיה בהובלה שלהם.
          • ברגע ששתיתם את המים, הבקבוק הופך לפסולת. במקרה הטוב הוא ילך למיחזור (שגם הוא צורך אנרגיה, מיצר זיהום, ואיכות החומר הסופית יורדת), ובמקרה הרע ילך למטמנה למאות שנים, או יישרף וישחרר כימיקלים רעילים.
          • הכסף והאנרגיה הנדרשים לטיפול בפסולת הנוצרת מהבקבוקים, מסיטה את תשומת הלב מבעיה גדולה הקשורה במים: אספקת מי שתיה בטוחים לכולם. זו צריכה להיחשב לזכות בסיסית לכל אדם, יותר מאשר זכות של חברות להשתלט על מקורות מים ולמכור אותם למטרות רווח בבקבוקים שיוצרים בעיה סביבתית.
          • להמחשה: הנפט שמייצר את כמות הבקבוקים השנתית לארה״ב יכול להספיק לתידלוק מיליון מכוניות למשך שנה; אחוזים ניכרים מבקבוקי הפלסטיק לא מגיעים למיחזור; העלות השנתית לקידום מערכת מים בטוחים לאוכלוסיות שאין להם היא 10 ביליון דולר, לעומת 100 ביליון דולר היוצאים בשנה על מים בבקבוקים; 25% מבקבוקי המים נשלחים ללקוחות במדינה אחרת (חשבו על ההובלה); בקבוקי מים מייצרים בשנה 1.5 מיליון טון של פסולת. זה המשקל של 150 מגדלי אייפל!.

          אז

          • ודאו מול הרשות המקומית שאין שום בעיה עם מי הברז אצלכם. אם יש בעיה – עשו לובי לקידום מערכת למי שתיה בטוחים. רוב הסיגויים שאין שום בעיה.
          • תפסיקו לקנות מים בבקבוקים, גם קטנים, וגם בקבוקי ענק של מתקנים. במקום זה ספקו קנקנים, קנקני סינון, או מתקני סינון.
          • בקשו מספק האוכל להגיש מי ברז בקנקנים.
          • ספקו לעובדים / אורחים בקבוק מים רב פעמי.

          סחר הוגן

          רבים מהמוצרים שאנחנו צורכים, נמכרים בזול (או לא) על חשבון מי שייצר אותם, שעבורנו הוא שקוף לחלוטין. זה נכון כמעט בכל התעשיות – החל מאלקטרוניקה, אופנה, וגם במזון.  תעשיות שלמות עוברות לארצות מתפתחות (מקבלים סובסידיות מהמדינה המתפתחת שמאפשרות להם למכור את המוצרים יותר בזול ולהרוויח יותר) ומעסיקות עובדים, כולל ילדים תוך ניצול המצוקה שלהם שיסכימו לעבוד בכל תנאי. יש שם בעיות קשות, וסביר להניח שהייתם פחות מתלהבים מהאייפון שלכם אם הייתם פוגשים אישית את הילד שעבד לייצר אותו תמורת 2 דולר ליום, ובתנאים בעייתיים. 
          ארגון fair trade העולמי נותן תו תקן למוצרים שנותנים לעובדים שלהם תנאים סבירים: שכר הוגן, תנאי בטיחות ובריאות, בלי עבודת ילדים ועבודה בכפיה.
          בארץ העסק הזה עוד לא ממש תפס, למרות שיש כל מיני יוזמות (ניתן לקרוא כאן). רוב מוצרי הסחר ההוגן נמכרים בחנויות ייעודיות ועולים הרבה יותר ממוצר מקביל. 
          אולי אם הנושא הזה יעלה יותר זה יתחיל להיכנס לתודעה של ספקים כמשהו שמשפיע על החלטות של לקוחות, אז הכניסו את זה בכל מקרה לשגרת השאלת שלכם:
          • כשקובעים כנס באולם/מלון מסויים לוודא שהעובדים שם מקבלים זכויות בסיסיות, לא עובדי קבלן.
          • לברר אם משתמשים במוצרי סחר הוגן.

          לאכול בחוץ

          כשאוכלים בחוץ, אם זה צהרים שגרתי, ארוחה עסקית או חלק מאירוע, תמכו בכסף שלכם במקום אחראי ומקיים. סיכוי טוב שלא ידעו על מה אתם מדברים, אבל אם יותר אנשים יבקשו דבים כאלה אולי זה יתפוס. אז לפני שבוחרים מסעדה חפשו – 
          • מקום שמקבל בברכה לקוחות ממגוון דרישות קולינריות – צמחונים, טבעונים, ורגישיויות לחומרים מסוימים (אלרגיות, גלוטן, חלב).
          • בחרו במסעדות שמבססות את התפריט על מוצרים מקומיים ואורגנים.
          • בדקו את רמת המודעות הסביבתית שלהם – שימוש בחומרי ניקוי מתכלים, האם יש ניסיונות לצמצם אריזות, הגשת מי ברז חינם ובלי שמבקשים, בלי בקבוקי פלסטיק, איך הם מטפלים בפסולת, פחי מיחזור. וכו׳
          • מסעדות עם תמיכה בפרויקטים קהילתיים.
          • מסעדה עם תו חברתי – מאשר שמי שמשרת אתכם מקבל זכויות מינימליות, שיש גישה לנכים. 

          הגשה ואריזה

          אוכל מגיע אלינו עטוף בשכבות מיותרות בלי סוף: פלסטיק, ניילון נצמד, נייר, ניר אלומיניום, ניר שעווה. 
          • תביאו אוכל לעבודה בקופסא רב פעמים
          • העדיפו טייק אווי שנותן קופסא שניתנת לשימוש נוסף.
          • אם מזמינים משלוח של אוכל, הזמינו ובקשו לארוז כמה הזמנות ביחד, בלי סכו״מ פלסטיק ומפיות מיותרות.
          • הביעו את דעתכם / השאירו פתק למנהל כשאתם מקבלים מוצר ארוז ביותר מידי אריזות (סנדוויץ בנילון נצמד, אריזת קרטון ממותגת, שקית ניילון, 2 מפיות וכפית פלסטיק), או מוגש ללא כל סיבה בכלים חד פעמיים. מספיק נודניקים יכולים לעשות שינוי.

          בהפסקת קפה

          • הכינו קפה במשרד במקום לקנות בחוץ.
          • הזמינו קפה/תה/חטיף ביחד ממקום אחד כדי למזער אריזות
          • העדיפו תה בתפזורת מאשר ארוז
          • העדיפו מפיות בד על נייר 
          • אם יש אצלכם מכונת קפה עם כוסות פלסטיק, החליפו אותם במאגים רב פעמיים.
          • אם אתם לקוחות קבועים ברשת קפה תביאו את הכוס הרב פעמית שלכם אתכם 

          במהלך פעילות

          • אל תגישו ארוחה / חטיף בכלים חד פעמיים, תמיד השתמשו בכלים רב פעמיים.
          • יש אירועים שזה לא פרקטי לשים בהם מאגים או כלי זכוכית. אתם יכולים לספק כוס פלסטיק קשיחה טיפה יותר, ולקחת עליה פיקדון כדי לעודד שימוש חוזר והחזרה. (*עדיין מחכה לפתרון קליט יותר)
          • כשקונים אוכל לפעילות מרוכזת העדיפו אריזות גדולות במספר קטן יותר מאשר המון אריזות קטנות.
          • העדיפו פירות ואוכל טרי על פני אוכל משומר בפחיות
          • קשה להימנע לגמרי מאריזות, נסו לבחור באופציה הגרועה פחות מתוך מה שמוצע לכם.
          • הקפידו להפריד את כל פסולת האריזות מהאירוע שלכם ולפנות אותה בהתאם. 
          ומילה אחרונה: תאכלו בריא. אתם עובדים קשה כל היום, תדאגו לדלק מתאים לגוף והמוח שלכם. כשאתם מארגנים אירוע אתם אחראים על מה שיניע את האורחים שלכם. ספקו להם ולעצמכם ארוחות מאוזנות, מזינות ובריאות וקדמו על הדרך אורח חיים בריא. במקום חטיפים שמנים ומלאי סוכר, שימו פירות בפינת האוכל. אין באמת צורך ברוגלך ובורקס בישיבות, אפשר לחשוב על כיבוד אחר שיהיה גם בריא וגם מכבד.

          כתיבת תגובה

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *