קל לי להתמרמר על המיליארדים שהולכים לפח בגלל אגו. אבל זה גרם לי לחשוב – האם במציאות שלנו היום יש איזשהו סיכוי לאיש ציבור בלי אגו בגודל של נושאת מטוסים ואטימות רגשית למתקדמים? נראה לי שלא באמת. התרבות שלנו היום היא לשבת עם קערת פופקורן ענקית מול המציאות, וברגע שמישהו מפספס …
יש פה איזה רגע של שקט שכל המתבגרים ישנים, אז אני לוקחת לי רגע להגג. מצאתי את עצמי מהורהרת ומוטרדת אחרי כל סשן הבחירות הזה שהיה לנו פה, וביושבי כמשיח ליגה ג׳, בא לי לחלוק את ההגיגיישן הזה עם העם היושב בציון. 1. רצון העם ניצח. איזה יופי. הבעיה היא …
הפייסבוק מרגיש לי לפעמים כמו איזה זרם תודעה ענקי, שנושאים צצים בו, לא ברור ע״י מי ולמה, ונראה כאילו כולם מדברים על זה. כמובן שזו אשליה, כי לכל אחד יש את הפיד שלו עם החברים/תחומי הענין/הדפים שהוא עוקב אחריו, אז החוויה לגמרי סובייקטיבית. אבל עדיין. לפני כשנה קיבלתי עבודה של …
להפגנה שיכלה להתקיים בכיכר אתמול הגיעו אלפי אנשים. הם עמדו בשקט ולא צעקו. הם היו חבולים ומוכים משלושה חודשי תעמולת בחירות, הלומי צעקות בפאנלים, המומי לכלוכים, כתבות ומלחמת עיתונים.הם באו להגיד: עד כאן. אי אפשר ככה. זה כבר לא משנה מי ייבחר, כולנו כבר הפסדנו.הם באו להגיד: אפשר לעשות את …
ללכלך על הבנקים זו לא קשה.כל שניה שומעים על איזה תספורת, הלוואה או קומבינה אחרת לאיזה טייקון, על מישהו בדיוק כמוני שחוב קטן תפח למשהו מפלצתי, על רווחים היסטריים מעמלות, על השכר ההיסטרי של הבכירים הבנקים.עזבו, אל תיכנסו לקישורים. רק מלשים אותם נכנסתי למצב חרדתי. באתי לספר לכם דווקא על הזדמנות …
1. הפייסבוק שלי עוקב אחרי אנשים מעניינים/מצחיקים מימין ומשמאל. בתקופת המלחמה זה היה בלתי נסבל. בימים רגילים זה משעשע ונותן פרספקטיבה. בשבוע שעבר קלטתי התקפה רבתי מהצד הימני בפיד שלי על חוק השקיות. המון זילזול וציניות. (אני לא מדברת על הביקורת המוצדקת לחלוטין על הסכום המופרך ששילמו לאיבגי, אלא הביקורת …
