אותה מציאות, עדשה אחרת, וכל החוויה משתנה

כשרעיון משנה את המציאות בפרק האחרון של מפלגת המחשבות על הבינה המלאכותית, הם דיברו על התרחיש האפשרי של מציאות בה יש צורך מועט מאוד בעבודה, ויש המון פנאי. לכאורה תרחיש חלום, אבל למעשה עלול לייצר משבר של זהות ומשמעות ויומיום שנראה אחרת לגמרי. כדי להבין את זה הם השתמשו בדימוי …

מעורבות או היסחפות: להשאר בעניינים בלי להשתגע

ברצף של חופשת חנוכה ושל סתם להיות עסוקה, יצא שאני קצת לא בעניינים הגדולים, ויותר עסוקה בשלי. ראיתי פתאום איזה כותרת חדשות, ולא היה לי מושג על מה מדובר. מסתבר שבאופן מפליא כל הבלגן של האקטואליה מסתדר מצויין גם בלעדיי, הדרמות אותן דרמות, הרעש אותו רעש, הדאגות אותן דאגות. גם …

יש אלוהים בקהל? טל קינן שואל על עתיד העם היהודי

בשבת קראתי את ״יש אלוהים בקהל״ של טל קינן בנשימה אחת, ונשארתי מהורהרת ודואגת (שזה שפה יפה ל״התקשיתי להרדם בלילה אחר כך״, המעט דרמטי.. דרמטי? אני? לא יכול להיות. טוב די). אז מה היה שם כל כך מטלטל? אנסה לנסח את זה. קודם כל, אגיד שהנושא של הקשר עם יהדות …

תובנות ומחשבות מכנס מומנטום

מאיפה אני באה  ב״אם אין אני לי מי לי״ אני מתעסקת שנים – במי אני, בזהות ומודעות, במה ואיך אני מתנהלת בתוך החיים. הראש שלי חלון פתוח והעולם עובר דרכו, לומדת דרך העסק, לומדת דרך המשפחה, לומדת דרך הזוגיות, לומדת דרך התבוננות על החיים. לקטית של רעיונות, איבחונים, שיטות, סמינרים …

עדינות

אחד החבר׳ה בבית בקהילה* שיתף איתי מאמר שהוא כתב על האוטיזם. הוא מדבר שם על הקשיים, ספציפית של מי שבתפקוד גבוה ו״לא רואים עליו״, להרגיש שרואים אותו, ולהיות מסוגל לבקש ולקבל עזרה. הוא כותב באיזשהו תימהון על עמידה מול עולם אכזר וקשוח, כשמבפנים יש כזה צורך בחברות, עדינות, הכלה של …

פנינו לאן? ברית גורל וברית ייעוד

רכזת הקהילה שלנו באה עם רעיון לחדר הנצחה של יום הזיכרון: להכין ציר זמן מאז הקמת מדינת ישראל, עליו לשבץ אירועים מרכזיים, ולהזמין אנשים להוסיף על ציר הזמן אירועים נוספים – לאומיים או אישיים, כך שבסוף יוצא לוח אינטראקטיבי כזה שמראה איזה מכלול ושילוב של לאומי ואישי. בתור הגרפיקאית לפרויקט, …