לפני חודש סיימתי את העבודה כפרויקטורית של נשים עם עסקים בבנימין. (בתמונה – כל המחברות והסיכומים והמחשבות של 4 שנים שאספתי לאימייל מסכם ארוך, ואחר כך – לפח).זה לוקח זמן לעזוב תחום. כל החודש האחרון עדיין הראש שלי צד תכנים וחיבורים שקשורים לעסקים והדרכות וכנסים ועניינים, ולאט לאט זה נרגע …
1. להיות/לעשות סיפרתי כבר לאיזה 3 אנשים, אז כנראה זו תובנה שרוצה לצאת לאור.. לפני כחצי שנה היינו בלוויה של אדם בן 97, בזמן ההספדים סיפרו, בין הדברים האישיים, איך בנה, ואיך הקים, ואיך ניהל, ואיך בזכותו קרו דברים ואיך ואיך ואיך. ואני זוכרת איך עמדתי שם והתפעלתי מאדם גדול שהלך …
בעבודה כבר הבנתי שצריך תכנון כדי שדברים לא סתם יקרו, אלא כמו שאני רוצה (לא שאני רצה ליישם את זה תמיד, אבל זה עוגן שאני יודעת שאפשר ליישם), אבל איכשהו לחיים עצמם אני נותנת לזרום בלי תוכנית. סתומרת, יש לי יומן, ברור, ואני מאוד מתוקתקת ומנוהלת בתוכו. אבל זה יותר …
ביום שני ישבתי בפינת עבודה שלי בסלון ונתתי משמרת ערב (קורה לפעמים), והפסקול המוזיקלי שלי היתה הטלויזיה בזמן שאבישי צפה במכבי תל אביב אוכלת את הלבלב למכבי חיפה. אז תוך כדי עבודה אני שומעת בחצי תשומת לב את הפרשנים מפרשנים, ולאט לאט שמה לב שהם אולי מאוד ידענים אבל כל …
להעביר את הסדר בצורה משמעותית, אבל לא מייבשת זה חתיכת אתגר, ההגדה אולי היתה קומוניקטיבית ומסקרנת לאנשים לפני 1000 שנה, אבל היום להרבה מאיתנו מדובר בשבירת שיניים. מצד שני – הסיפור של יציאת מצרים הוא סיפור מכונן בתרבות היהודית ובתרבות המערב בכלל: משפחה שהופכת לעם, עבדות וחירות, מנהיגות, אמונה, הודיה …
הייתי בדרך להעלות תמונות בפייסבוק ולכתוב איזה טקסט וואו מה הלך שם, אבל חשבתי פתאום שהוואו לא אומר הרבה, ושאולי עדיף לספר קצת יותר לעומק, גם לסכם לעצמי, וגם למי שתוהה על מה מדובר בכלל. דיסקליימר: אין פה ציטוטים מדויקים או סיכום רשמי בשם מישהו, הכל לגמרי מהחוויה שלי. באתי …
