מה לומדה החמוטל?

העליתי עד היום כמה וכמה פוסטים עם קישורים לרעיונות יצירה עם חומרים ממוחזרים – אם זה שאריות בד, בקבוקי פלסטיק, גלילי ניר טואלט, נייר, שקיות או רהיטים ישנים.הפוסטים מיעטו בתמונות עקב הפרוצדורה המעצבנת בכתיבת הבלוג, וכל ההקלקות האלה אולי (די בטוח) מפחיתות מהנוחות. בשביל להעיק על כולם סופית, לא תמיד …

גם תחת דיאטה חמורה של הימנעות ממוצרי התקשורת הישראליים – רדיו, עיתונים, טלויזיה (ברררר) – אני נחשפת למחאה ולצדדים שונים בה, ומתחילות להתגבש לי מחשבות בעניין. אמת אמת שיוקר המחיה לא הגיוני. עובדים עובדים עובדים, ואין ביטחון תעסוקתי, המחירים מסביב עולים בלי קשר לשכר, גם עם שני בני זוג עובדים, …

אני עוקבת בעניין אחרי כל מיני יוצרות מקומיות שעושות דברים מקסימים עם נייר – כרטיסי ברכה, אלבומים, וכל מיני. זה מקסים בעיני, אבל יש לי תחושה של אי נוחות מהשימוש בקיטים קנויים של ניירות מעוצבים, קארדסטוקים וכו'. אני מחפשת, כהרגלי, מה אפשר לעשות עם חומרים קיימים – עיתונים, מגזינים, ספרים …

על ההיסטוריה של טרהסייקל שאותה הקים טום סזקי תוכלו לקרוא בהרבה מקומות, כאן למשל.בגדול הם התחילו משיווק דשן אורגני נוזלי – שאותו ייצרו תולעים שאכלו זבל אורגני – בבקבוקי פלסטיק מפחי המיחזור. בלי לפחד הם הלכו על הכי גדול והצליחו להכניס את המוצר לוולמארט, משם כבר היה קל להגיע לרשתות …

עוד לא המציאו את החנות לבדים משומשים, וזה קצת מתסכל אותי… יש המון פרוייקטים מגניבים של תפירה ברשת וכמה חנויות בדים שגורמות להזיל ריר, אבל למזלי אני בלי מכונת תפירה, וגם בלי זמן אז אין סיכוי שאתפתה! אני רוצה לחשוב שאם היה לי זמן ומכונת תפירה (וידע וסבלנות וכל זה) …