כרגיל, רוב הרעיונות שאני מוצאת מיושמים על בדים חדשים ומנצנצים, אבל אין שום מניעה להשתמש בבדים משומשים. זה לא המקור של הרעיון (יש הכוונה בתוך הפוסט) , אבל הביצוע כה מקסים: ליפוף בד על מסגרת, ובובות ציפור. רוצה כזה. הכלאה של סוודרים לפריט חדש וחמוד פרח בד מתוק עם הדרכה …
זה לא מהפכה ירוקה, זו מסיבה ירוקה, או אולי הזיה ירוקה. "איך להציל את כדור הארץ ב20 דרכים קלות", כל עיתון יוצא עם מוסף ירוק, ואקו שיק נשמע לנו מונח הגיוני. המון מלל, זמן ומרץ מושקעים בלהעלות מודעות של אנשים לעשות מחוות סמליות, ומעט מידי מאמצי שדולה להעברת חקיקה ירוקה …
בעודי מקללת את ערימת הכלים למיחזור תוך כדי סידור הבית בערב אחרי מהומת היום עם הילדים, מצאתי את עצמי חושבת כמה מאמץ זה מצריך, כל הירוק הזה. זה מתקשר לי גם לתגובה של האזרח דרור על בית קטן, שנגעה בצעצועים החד פעמיים של היום לעומת הערך של צעצוע יקר ושווה …
הבעיות שנוצרו בתקופת האנרגיה-אקלים החדשה נראות בלתי פתירות. אבל אפשר להסתכל עליהן כעל הזדמנות כבירה. הגזע האנושי לא יכול להמשיך ככה. עם הזמן, וכנראה די בקרוב, נצטרך לשלם את המחיר האמיתי של הדברים. ואם עד עכשיו דחינו את העלויות האלה למועד עתידי לא ידוע, היום אנחנו כבר בקצה: א. עברנו …
היה ברור לי שמכל הרשימה שלי על הצרכים בבית – על משהו נצטרך להתפשר. לא תיארתי לעצמי שזה יהיה על נושא הגודל. אני נורא מתפתלת סביב זה. הסקיצה שהאדריכל הכין היא פונקציונלית ואין בה הגזמה טוטאלית – החדרים לא גדולים, אין המון בזבוז של שטחי מעבר, הכל נראה בסדר – …
הנטיה הטבעית שלי היא להתעלם מהתהליכים הגדולים שרחוקים ממני, ולהתמקד במה שאני יכולה לעשות מלמטה, במו עצמי. זה גם מסיבות פרקטיות, וגם כדי לרסן קצת את החרדה הטבעית שלי. אבל מידי פעם צריך לראות גם את התמונה הגדולה ולו רק כדי לגזור ממנה את הפינה הקטנה שלי. הספר "חם שטוח …