הסדנא הזאת היתה לי ברשימה לשנת בת מצווה המון זמן, ובגלל תזימונים וקורונות ושאר מריעין בישין לקח לזה זמן לקרות. אבל בסוף הצלחנו, וטוב שכך.
עמותת אל הלב עוסקת בחינוך, הדרכה והכשרה להתמודדות עם אלימות ומצבי סיכון. יש להם מגוון תוכניות לילדות, לנערות ולנשים. מסדנאות חד פעמיות, ועד קורסים מתמשכים ונדמה לי שאפילו סדנאות/טיול בחו״ל. הרבה פעמים כשאומרים ״העצמה נשית״ זה נשמע מושג לעוס ועייף, אבל באל הלב זו העצמה במובן הכי בסיסי שלה – יש לך כוח, יש לך מקום, יש לך זכות ויכולת להגן על עצמך.

הגענו לקורס של ארבעה ימים. העמותה יושבת בבניין מול קניון הדר בתלפיות בירושלים. חשבתי שיהיה שם איזה חדר או אולמצ׳יק, והופתעתי למצוא מתחם שכולל כמה וכמה אולמות מצויידים, משרדים, חדרים, מקלחות, ואפילו מארגנים שם עכשיו מתחם עבודה משותף, סוג של wework כזה.
בכל מקום יש מסרים של העצמה, מהמראה בשירותים, ועד האני מאמין והתמונות במסדרונות. זה ממש חי פה, וזה חזק. אפילו השמות של האולמות והחדרים: עולם עוצמה, אולם נחישות וכו׳. בזמן שאיילה היתה בקורס, אני ישבתי עם המחשב ועבדתי, ועל הדרך קצת ספגתי את האוירה במקום. כך שראיתי קצת ממה שקורה מסביב – ילדות משני קורסים שיוצאות להפסקות, או ששמעתי בחצי אוזן פגישת עבודה על קידום מתחם העבודה החדש, או אמא ובת שבאו לתכנן את אירוע הבת מצווה עם החברות – כסדנא ואחריה מסיבה במקום. הם מאמינים במה שהם עושים ועושים את זה היטב (ליתר דיוק – מאמינות ועושות, כי חוץ מהחשמלאי כל מי שראיתי היו נשים).

ומה בקורס?
אז מה הן לומדות שם בעצם? בגדול – טכניקות של הגנה עצמית. כמו להשתחרר מתפיסה בזרוע, או מכה אפקטיבית שתיתן לך זמן לברוח במקרה הצורך. אבל יותר מזה – להכיר בזכות שלי למרחב שנעים לי ולהיות מסוגלת להגדיר גבול ולתקשר את זה בצורה ברורה כשהגבול נחצה. לדעת שאם לא נוח לך את לא צריכה להיות שם. לדעת מה לעשות. הן ממש מתרגלות סיטואציות, ולא רק את תרגילי ההגנה העצמית, אלא גם את התקשורת. כמה זה חשוב! כמה זה לא מובן מאליו בעולם שנותן לנו מסרים מבולבלים וסותרים לגבי המקום והתפקיד שלנו כנשים!
ישבתי שם ושמעתי אותן צועקות תוך כדי אחד התרגילים: לא! לא! לא! וחשבתי על כל הפעמים של המקרים הלכאורה גבוליים ולא ברורים. שאת לא יודעת אם את לא מדמיינת, ומישהו באמת התחכך בך או שזה אוטובוס צפוף. אם הרגל שצמודה לשלך קצת יותר מידי זה בדימיון שלך או לא. ואת קפואה שם לבד באי נוחות הזאת, לא יודעת מה לעשות איתה. כמה ערך יש לתירגול מראש שנותן תוקף לתחושות שלך. שמלמד אותך שאת לא צריכה להיות באי הנוחות הזאת. אגב, גם לא ישר לצרוח ולהשתולל, יש תהליך מדורג, כללי פעולה. לשקול, להציב גבול, להתרחק, להגן על עצמי, לספר.

אז יש קורסים כמו שאנחנו עשינו. יש סדנאות גם של בנות ואמהות. וממה שאני מבינה יש גם אפשרות לארגן קבוצה עצמאית (ולאו דווקא להגיע אליהם לירושלים), כשלמפגש האחרון בסדנא מוזמנות גם האמהות. חשוב ביותר. מעצים מאוד. ומומלץ ממש לשנת מצווה.
