הכוס הריקה והמלאה – לאן לכוון את המבט?

פעם מישהו אמר לי שהבעיה שלו זה שהוא רואה את חצי הכוס המלאה.

איך זה בעיה?

כי הכוס היא כוס שלמה. חלקה ריקה וחלקה מלאה. אם אני שוללת חצי ממנה, זה חצי חיים. החיים במלואם הם גם וגם. 

לראות חצי כוס, זה לראות חצי תמונה, ויש לזה השלכות. אם אני בעלת עסק, למשל, אחד הדברים שאני רוצה לדעת זה מהן ההתנגדויות שיש כלפי המוצר שלי, כדי שאדע לשפר אותו ושיהיה רלוונטי, או להוריד אותו מהמדף אם הוא לא נכון. במקרה כזה, אם אני רואה רק החיובי, את המתלהב, אני עלולה להיות עיוורת לחסרונות ולביקורת, ולעשות טעויות. ואם אני רואה רק את השלילי והחסר, אני עיוורת באותה מידה, ועלולה לפספס הזדמנות. 

אבל החצי כוס הריקה יכולה להיות כואבת, קשה. מלאה רגשות שאני לא רוצה להרגיש. אני מפחדת מהרגשות האלה, כי הם באמת קשים – פחד, כאב, אבל, חוסר ערך. אני עד כדי כך רוצה לברוח מזה, שכל פעם שיש מהלך שבאיזשהו שלב יש סיכוי שיביא אי נעימות, אני נמנעת. אני נסגרת, ואז אני כאילו יותר מוגנת. אבל הבעיה עם חומות ההגנה האלה היא שהן לא תמיד סלקטיביות, ויום אחד את עלולה לגלות שאת עוצרת גם את הרגשות החיוביים בחוץ. ולא רק חיה חצי חיים, אלא הודפת גם את החצי שאת כן רוצה.

אז צריך ללמוד דרך התמודדות אחרת, שתאפשר ביטוי לרגשות הקשים. לכאוב כשכואב. לתת לרגש להיות שם. להרגיש אותו במלואו. לראות ולהרגיש את חצי הכוס הריקה. כדי שאוכל לראות ולהרגיש גם את חצי הכוס המלאה. 

אני רואה בהקשר הזה הרגל שיש לי. נניח עשיתי משהו ואני מקבלת עליו פידבק. יש את המציאות, עם החיובי והשלילי שלה, חצי מלא, חצי ריק, כבר סיכמנו. אבל משום מה, יש לי נטיה לזלזל או לקחת כמובן מאליו את החיובי, ולהדגיש את השלילי. ולא רק זה, אלא שאני מרגישה שכשאני לא אומרת את השלילי, ואומרת רק את החיובי, יש בזה זיוף, שקר. 
(אם יש פה צ׳כים מהמשפחה, אני חושדת שזה גנטיקה שמגיעה מכם, הממממ, כן, נו טוף)

אבל להדגיש את השלילי זה גם כן שקר, לא? כי זה לא *רק* שלילי. וכשיש משהו חיובי, גם אם הוא לא *רק* חיובי, וגם אם לצידו יש גם את השלילי, עדיין זה ראוי לתשומת לב ולא ישר להקטין. ראוי לשים לב לרגע, להגיד לעצמי סחתיין.

החיים יעשו מה שמתחשק להם. אני יכולה לעמוד מולם ולהתעצבן (בהצלחה עם זה, טכניקה שהוכיחה את עצמה היטב) או לבחור לאן לכוון את המבט. 
אז לאן לכוון את המבט? על חצי הכוס המלאה? הריקה?
לא הקשבתם למילה שאני אומרת??? 

נראה לי שכדאי להתחיל בלהסתכל על הכוס כולה – ריקה ומלאה – כדי להבין את התמונה הכוללת. ואז, לבחור לאן מועיל לכוון את המבט. 

(בתמונה: כוס שלמה וחדשה וירוקה | חצי ריקה שגם כבר קצת התקררה | חצי הוט-למון-ג׳ינג׳ר-האני שטעים לי חריף לי)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *