fbpx

זהירות: בת מצווש

התוכנית ״בגובה העיניים״ שידרה השבוע פרק בשם זהירות בת מצווש, בו רואיינו כמה משפחות במהלך ההשקעה במסיבת בת המצווה של הבנות שלהן. אם לא ראיתן, לא נורא, אאמל״ק לכם בכמה מילים.

בשנים האחרונות נוצרה איזשהי נורמה חברתית סביב מסיבת הבת מצווה. האם זה גורף בכל הארץ או באיזור מסויים? לא ברור מהכתבה (באיזור שאני גרה אני לא רואה דברים כאלה). משפחות עם ילדות שמגיעות לגיל 12, נכנסות להפקה של אירוע בעשרות עד מאות אלפי שקלים, עם מגוון היסטרי של אטרקציות, שואו של כניסה לאולם (נדנדה שיורדת מהתקרה, מטוס קרב, סוס), והופעה של הילדה בריקודים, החלפת שמלות, איפור כמובן, בוק כמובן, ועוד ועוד.

בגובה העיניים: זהירות בת מצווש

למה עושים את זה? כי הילדה רוצה הכי מיוחד ולהגשים את החלומות שלה. כי הורים רוצים לתת לילדים שלהם כל מה שהם רוצים (הורים או אמהות? בפרק נראו רק אמהות, שדי העירו מחשבה שאולי עושות את זה בשביל עצמן באיזשהו מקום). כי יש תחרות בין הבנות של מי יהיה הכי נוצץ. היתה גם אמא שהודתה שלא לגמרי ברור לה למה בעצם עושים את זה, אבל זה לא מנע ממנה להגשים לילדה שלה את החלום בעשרות אלפי שקלים ולקוות שלא יישאר חוב.

טוב, אז ציקצקתי, ברור שצקצקתי. אבל אחרי שסיימתי להרגיש עילאית ומתנשאת, שאלתי את עצמי מה זה הדבר הזה? ישבתי עם הבת שלי לצפות בזה, כדי לראות מה יש לה להגיד. היא לא היתה כל כך בקטע של להגיד, יותר לגלגל עיניים, והיו רגעים שהיא מתה מצחוק, כשדמיינה את עצמה יורדת במדרגות על שטיח אדום מנעל עקב אדומה ענקית (כן, יש דבר כזה, כן, זה מחריד).

מה זה הדבר הזה?

נראה לי שבעולם שסוגד לטלויזיה, למפורסמים, לקליפים וכל עולם התוכן הזה, יש פה איזשהי הגשמה של פנטזיה. להיות קצת דוגמנית, קצת סלבית, קצת וואו ליום אחד. מה הקשר של זה לבת מצווה? סוג של סיבה למסבה נראה לי, שמתיישבת בול על תחילת גיל ההתבגרות, עיסוק במראה, במיקום חברתי. ואז מישהו מתחיל במסיבה, מישהו אחר מעלה את הרף, ותוך כמה שנים אנחנו נכנסים לטרללת של זיקוקים, עשן, הופעות בסגנון בורלסק, ושמלות כלה לילדות.

אני כן קונה את הרצון להתרגש ולחגוג שנמצא שם ברקע, ואני כן יכולה לראות גם דברים חיוביים בלהופיע לפני קהל. זה נחמד לחגוג לילדה שנכנסת לשלב הבא של החיים. אחלה שנולדת, ואחלה שגדלת, ואת מתוקה ואנחנו שמחים שאת גדלה, יכול להיות גם שיש לך איזה כישרון או שניים וזה נחמד. ככה זה בכל יומולדת. אבל לציין בת מצווה בלי שום התייחסות להקשר של בת מצווה, יושב על מקומות כל כך ריקים וחיצוניים, שבעיני זה עצוב.

אז מה כן?

גיל 12 הוא גיל שמציין את המעבר מילדות לבגרות. לפי האמונה הדתית, זה הגיל שבו המצוות והעבירות שהיא מבצעת הופכות להיות באחריות שלה ולא של הוריה כמו שהיו עד היום. אז זה רגע שראוי לציין אותו. של קבלת אחריות, של התחלה של מעבר למגרש של הגדולים.

אצל הבנים, בחרו מצווה שמקיימים באופן ציבורי בקהילה – הנחת תפילין, עליה לתורה – ובקרבה לתאריך יום ההולדת, הנער מקיים את המצווה בציבור, והציבור חוגג איתו את ההצטרפות שלו למבוגרים. ואצל בנות מה? יש כאלה שגם עולות לתורה, ועוברות את טקס החניכה הזה. ומה עם מי שלא? ומה עם מי שבכלל לא שומרת מצוות וזה לא חלק מעולם התוכן שלה? האם היא נידונה למסלול המהיר למפלי השוקולד ובר המתוקים וענטוזים מול ההורים של החברים בתור הציון האולטימטיבי של ההצטרפות שלה לעולם ההתבגרות?

לדעתי ממש לא. בדיוק ההיפך. זה שיש פה וואקום של נקודת ציון שהמסורת לא סגורה בדיוק מה עושים בה, יכול להיות כר פורה להמצאה, לחיפוש מה הערך שאנחנו רוצים להכניס לנקודת הזמן הזאת. ויש כל כך הרבה תוכן לתת לילדה בת 12! על השינויים בגוף, על זהות, על מעגלי שייכות של לחברה לסביבה, על מודעות עצמית, על נשיות, על משפחתיות, כל אחד יכול ליצוק לזה את המשמעות שלו. זה אדיר!

יותר חוויה, פחות שואו

ילדים רוצים הרבה דברים. לא כל דבר הם צריכים לקבל. לא רק בקטע חינוכי של להציב להם גבולות, אלא כי לפעמים בקשת העומק שונה מהבקשה שעל פני השטח. אני מתארת לעצמי שהילדות שחגגו בת מצווה בכתבה שמחו במסיבה שלהן, מעצם ההשקעה קיבלו הוכחת אהבה מהמשפחה. אבל נדמה לי שהחלקים של השואו מייצרים הנאה על תנאי, מהסוג המתכלה, כמו לייקים ברשתות החברתיות. לא משהו שממלא באמת. ואני חושבת שלתת תוכן משמעותי בצורה חווייתית יכול למלא את הלב בצורה אחרת, יותר רגועה ויותר עמוקה.

לכן אני בעניין של שנת בת מצווה. שנה של חוויות שתפורות למידה של הילדה וההורים. שמערבות משפחה וחברים בפורמטים שונים. שמייצרות שיח וחוויות מסוגים שונים. בסוף שנה רוויה כזאת, מסיבה תבוא בהקשר אחר, עם ידיעה שיושבת יותר, את מה בעצם אנחנו חוגגים. וממקום כזה שהמשמעות כבר יושבת היטב, והילדה חיזקה קשרים עם כל מיני מעגלים, וחוויות ומחשבות שיישארו איתה לאורך זמן, זה גם נחמד לעשות מסיבה, לשמוח ולרקוד בשמלה לבנה.

הבת מצווה הפרטית שלנו נהנתה משנה עשירה שנגעה בכל מיני רבדים וחיזקה קשרים עם כל מי שהיה שותף לפעילות. בסופה נעשה לה מסיבת ריקודים עם הכיתה במועדון היישוב, וארוחת בוקר חגיגית עם משפחה וחברים בה נספר גם על החוויות שהיו השנה, ונעשה טקס קטן שיציין את הרגע הזה של גיל 12.

אם אתם לפני בת מצווה (וגם אם אתם קצת אחרי – זה לא מאוחר, כל עוד הילדה לא נכנסה לשלב האקטיבי של טריקת דלתות בבית) אפשר לייצר חוויות טובות, מחברות ומשמעותיות גם עבורה וגם עבורכם. האתר הזה מלא ברעיונות כאלה, ואתם מוזמנים לחפש מה מתאים לכם.

למה זה חשוב

אפשר לחיות את החיים בכל מיני דרכים. העשורים האחרונים הביאו איתם שפע שלא היה כדוגמתו, טכנולוגיות חדשות שמאיצות את הקצב של כולנו, הקטינו את העולם, הכל אפשרי. אבל קראתי איפשהו (אל תשאלו אותי מאיפה..), ששיעור הדיכאון דווקא עולה. למה זה קורה? אולי כי התשובה לאושר היא לא עוד ועוד חומר. אלא יותר משמעות, יותר קהילה, יותר רוח. מה זה אומר? כל אחד צריך לגלות את זה בעצמו. אני לא מאמינה שיש דוגמה אחת שמתאימה לכולם. אבל כן, אם אנחנו רוצים לחיות חיים שיש בהם חתימה של סיפוק אמיתי, של שלווה, של שמחה, אנחנו צריכים לחפש במקום הנכון. ואם אנחנו רוצים חיים טובים באמת לילדות שלנו, אנחנו צריכים להראות להם שיש עוד דברים בעולם. שנת בת מצווה זה זמן מעולה לזה. לא לתת תשובות. אלא לחשוף לכל מיני עולמות, ולתת לשאלות ולאפשרויות להישאר ולהדהד.

לא סגורים עם עצמכם מה אתם רוצים לתת לילדה בגיל 12? איזה מסרים של זהות, וכו׳? מעולה, זאת תהיה מתנה מדהימה גם בשבילכם, ולא רק בשביל הילדה.

אולי יעניין אותך גם >>

איזה כיף שנרשמתם!

מידי פעם כשיצטבר תוכן, או משהו חדש ומעניין, אשלח לכם למייל.

(אמור גם להגיע מייל אישור הרשמה, לוודא שאתם זה אתם וכל זה, אז תעשו שם את הקליק, ואנחנו מסודרים).

נתראה!

חמוטל

stars 2
שנשמור על קשר?

האתר מתעדכן עם רעיונות, מחשבות ומוצרים חדשים שקשורים לשנת בת מצווה.

אם יכול להועיל לכם לקבל אחת לתקופה מייל שמרכז את התכנים האחרונים שהועלו, אתם מוזמנים להרשם