בשבוע שעבר הייתי בשטוקהולם. גם אני מופתעת מזה, תכל׳ס. אמא שלי ובעלה הזמינו אותי להצטרף אליהם בתור מתנת יום הולדת סופר נדיבה. היתה חופשונת פשוט מעולה, עיר מקסימה ושלווה, ארכיפלג ופארקים, מזג אויר כאילו המזגן פועל בחוץ בכלל (כולל טפטוף), נעים נעים נעים.
בלוג טיולים
רשימת המלצות בקצרה, אם אני כבר כותבת פוסט, אז אולי יועיל למישהו:
- הכל באשראי, לא צריך מזומן (אולי חוץ מלשירותים הציבוריים שצריך מטבעות, ואם מישהו מוכר פטל בדוכן מאולתר ליד המטרו).
- תחב״צ יעילה ונוחה. גוגל מאפ יודע לכוון לאוטובוס / מטרו / רכבת קלה / מעבורת, לפי הצורך. קונים כרטיס יומי או שבועי בקיוסק pessbyran שנמצא בכל מקום, ומתקפים במכשיר בכניסה למטרו (או כל אחד האחרים). ואם לא קניתם כרטיס אפשר להעביר כרטיס אשראי פשוט.
- עיר מאוד נוחה להליכה. שטוחה, נעים וקריר. עשיתי שם קילומטראז׳ רגלי אדיר ובהנאה רבה. יש גם קורקינטים ואופניים, די כמו בתל אביב.
- שעות פתיחה די קמצניות של החנויות והמוזיאונים, מתחילים ב10-11, ומסיימים ב19. ואז אפשר למצוא בעיקר מסעדות ובארים פתוחים. אז תתכננו נכון את היום.
- נקודות ציון שראיתי:
- שייט לארכיפלג – חובה בעיני. אפשר בשייט תיירים שיש גם מסעדה על הסירה מקריינים ברמקול הסברים בשבדית ואנגלית. ואפשר גם במעבורות תחבורה ציבורית שעושות את אותו מסלול בעצם, רק בלי ההסברים.
- העיר העתיקה – סמטאות, בתי קפה, חנויות מזכרות, נעים ויפה.
- מוזיאון סקנסן – חובה בעיני. פארק שהוא מוזיאון פתוח עם בקתות, בעלי חיים, וחקלאות, מלפני 700 שנה. הפארק נמצא בלב אחד האיים של מרכז העיר, ואפשר להעביר שם שעות על גבי שעות, בהליכה בפארק, מנוחה על ספסלים בפינות חמד, להגיד היוש לאייל צפון, תענוג. יש גם אמפיתאטרון עם הופעות בקיץ ואוטו-אוכל מסביב, יש גם אקווריום, ואפשר להכנס לבתים ולראות מלאכות קדומות מפעם במהלך היום. לא הספקתי הכל, אבל אחד השווים בעיני.
- מוזיאון וואסה – משהו מיוחד. ספינת קרב שהושקה לפני 400 שנה וטבעה עם הרוח הראשונה, התגלתה וחולצה מהמים לפני 40 שנה. מבצע ארכיאולוגי ימי מטורף בסדר הגודל שלו, גם החילוץ וגם השימור. במוזיאון מוצגת הספינה עצמה, ומסביב כל הממצאים וההסברים. מרתק ממש.
- מוזיאון אבבא – מושקע מאוד ומעניין לראות את מאחורי הקלעים, והחלקים האינטראקטיביים כיפיים (לעשות קריוקי, לרקוד על במה עם הולוגרמות של הלהקה וכו׳). אבל אם אתם לא ממש מתעניינים איפה נולדה אגאתה ומה היתה האווירה בחדר החזרות, יכול להיות שיהיה לכם יותר חשוב להקדיש את הזמן למשהו אחר.
- שיטוטים – מרכז העיר נורמאלם איזורי קניות, האיים של העיר העתיקה, דיוגרדן, האיים הקטנים מול העיר העתיקה, סודרמאלם, אוסטרמאלם. כל העיר על המים, וזה מייצר נופים משגעים. תענוג של שיטוט.
- יש מלאאאא מוזיאונים, וארמון/מבצר מלוכה, ועוד ועוד. סימנתי חלק על מפת גוגל שהכנתי. ואם רוצים להתייעץ, יש קבוצת פייסבוק.
בלוג הרהורים
לא בא לי לכתוב ארוך מידי, אבל כן כמה נקודות ששמתי לב.
כשנוסעים לזמן קצר, ועם שותפים בעלי קצב וסדר עדיפות שונה, זה הזמנה למלכודת של ״צריך להספיק״. אז סימנתי לי שלושה מקומות שאני ממש רוצה לראות והסכמתי מראש שכל השאר יהיה בונוס. אמנם ברגעים איטיים הרגשתי שיש בי חלק שרוצה להתקדם ולזוז, אבל אני חושבת שזה היה פחות מהמקום של להספיק, ויותר מהעונג הזה של ״להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל, ואמות ואוסיף ללכת״ (בדרך הגדולה, נתן אלתרמן).
מחברת ציור – עוזרת לעצור שניה ולתעד רגע קטן שקורה עכשיו. וזה גם מאוד עוזר בעצירות מתארכות שמצריכות סבלנות.
הפסקת אכפתיות – כשנוסעים למקום אחר, בוודאי גם לו יש עניינים ובעיות, אבל פשוט לא אכפת לי, באתי רק ליהנות. יש משהו בהפסקה הזאת שמאוד מאוורר ומרגיע. ואולי אפשר לאמץ את זה בתוך השגרה, להכריז על כמה ימים של הפסקת אכפתיות וגישה תיירותית בתוך החיים. לנשום קצת.
הפסקת אחריות – חזרנו ביום חמישי, ואמא שלי שאלה אותי ״אז מה תבשלי לשבת?״, ופשוט לא יכולתי לענות לה. הייתי עדיין בהוויה של הפסקת האחריות, מחר אטפל בזה, לא רוצה לצלול לזה עכשיו.
למחרת באמת ראיתי איך אני נכנסת לדמות המתפקדת, האחראית, שרואה זמנים, ורואה מה צריך לעשות. היא דמות מאוד חשובה, לא חושבת שאפשר בלעדיה. אבל נודה על האמת, היא לא דמות כיפית בשום צורה. אז כשיש תפקידים של אמהות ועבודה וילדים ותחזוקת בית, זה הרבה יותר מסובך לקחת הפסקת אחריות. ועדיין. מבינה כמה זה קריטי לחיים, להיות בתוך עוד חלקים שלי, ולא רק באחראית המתפקדת. ואם אני כבר מדברת בשפה של האחראית – זאת האחריות שלי להכניס איכשהו לשגרה רגעים של הפסקת אחריות, של איוורור שיזמין חלקים אחרים שלי להתבטא ולחוות את החיים ממקום יותר חי ופועם ולא רק הולך בתלם.
יאללה, רוצים תמונות משטוקהולם?
