פנינו לאן? ברית גורל וברית ייעוד

רכזת הקהילה שלנו באה עם רעיון לחדר הנצחה של יום הזיכרון: להכין ציר זמן מאז הקמת מדינת ישראל, עליו לשבץ אירועים מרכזיים, ולהזמין אנשים להוסיף על ציר הזמן אירועים נוספים – לאומיים או אישיים, כך שבסוף יוצא לוח אינטראקטיבי כזה שמראה איזה מכלול ושילוב של לאומי ואישי. בתור הגרפיקאית לפרויקט, …

שברי מחשבות בימים לא תקינים

מה יש בכלל להגיד? הכל מזעזע ומערער ושובר לב ומדאיג ויהיה ככה לתקופה לא ידועה.  מה יש להוסיף בתוך מיקס של הלם וצער, במציאות שהתרסקה לא רק בזמן עבר אלא בהווה מתמשך? איפה אני בתוך כל זה? מנסה לתת מקום לאבל ולרגשות הקשים, אבל גם לשים לב ולחפש כוח והשראה, …

שלושים

ביום שני בערב ערכו בכפר אדומים, כמו במקומות רבים בארץ, עצרת לציון השלושים ל7.10. זה היה ערב עצוב וחזק, עם המון רגשות שעשה לי טוב לחוות ביחד, ולתת להם שם. שילוב של שירים (ילדים של החיים), תפילות (קדיש, תפילות לשלום החטופים, החיילים, המדינה), דברי טעם נוגעים ללב, וסיום עם סרטון …

הכל רותח מסביב מכל כך הרבה בחינות, איך מוצאים פה קצת שקט?

היום נכנסתי לפייסבוק (טעות, אני יודעת), וטעמתי קצת מזרם התודעה, החדשות והתגובות שרצות במרחב הישראלי. ישר הרגשתי את הלחץ עולה, את הדאגה מכרסמת, את חוסר האונים מול הסערה המשתוללת, את הרצון של המחשבה לנהל את העניינים, למצוא פתרונות, להבין, להבין, כי אם אני אבין בטוח אדע מה לעשות. אבל האמת …

לעשות זום אאוט

אוף, הבת שלי אמרה, מתי מתחיל הזה של הדגלים? (היא לומדת בירושלים וצריכה לתכנן איך חוזרת הביתה עם כל ההפרעות). אתמול עשו להם סיור מבית הספר על פארק המסילה, ודיברו קצת על השכונות בדרך. נשמע מקסים לגמרי, איך היה? נה, היא אומרת, כל רגע עצרו ובלבלו את השכל. אבל מה סיפרו? …

יוצרים סביבה תומכת

השבוע קיבלנו מבט כואב ומטלטל על נפגעות פגיעה מינית. המוות של יעל גרינברג, הפוסט של ריף, הפוסט של מרווה זוהר, הפוסט של יעל משאלי והסרט של הבת שלה, נתנו לרגע הצצה על מה שעומד מאחורי המילים האלה, איך נראית מלחמה על החיים, וגם איך כן ולא נראית תמיכה. קשה לנשום …