מה הקשר בין – תרבות ריאליטי של הדחות וניצחון בכל מחיר, בגידה, ורכילות מאחורי הגב כנורמה.– תרבות שצדה כל פדיחה שמישהו מפקשש ועושה מזה מטעמים ובדיחות, כי אפשר, וכי אם זה מצחיק אז זה חומר לעבוד איתו ולא משנה האדם מאחורי זה.– תרבות שבודקת אם ״הוא משלנו או לא משלנו״, …
אני חושבת שהוא היה מרגיש לא נוח עם היום הזה. אני חושבת שהוא לא היה אוהב את כל ה״הוא היה״, ובטח היה מצטט מהחמישיה הקאמרית ״כבר באירופה הוא היה״. ואם כבר, אולי היה עושה לייק על הפוסט של יעל שבח (״מזכירה לכל מי שמתכוון מחר "לרוץ לזכרו" של רזיאל, שהוא …
הצורה שאני בנויה בה, אולי טיפה פחות שגרתית מהקולות הדומיננטיים שרצים פה במרחב. כנראה חסר לי איזה גן של דעות ונחרצות, ורוב הזמן אני בעמדה מתבוננת. גם הקצב שלי שונה, לוקח לי זמן להגיע לבהירות. כך שכל השיטה של קרה משהו > כולם מגיבים > כולם מגיבים למגיבים > כולם …
השבוע הגבתי בפיסבוק על פוסט של דמות ציבורית שאני מעריכה, שברוח הימים האלה היה נחרץ, פסקני ושולל את הצד השני מכל וכל. נתתי שם תגובה מנקודת המבט שלי – שיש הרבה כאב, עלבון ופחד דו צדדיים במרחב, ושהכיוון לדעתי הוא לייצר שיח אחר של מפגש אישי פנים אל פנים, כמו היוזמה …
כשעליתי לכיתה י המשפחה שלי עברה לכפר אדומים. יישוב קטן, מעל וואדי קלט, סוף שנות ה80, קרוואנים, מכולת, ספריה מאולתרת בכניסה לבית של אורה, 5-10 ילדים בשכבה, עליות לא הגיוניות למי שמגיע מהמישור, אומרים שלום ברחוב, טלפון ציבורי עם אסימונים ברחבת המזכירות למי שעוד לא התקינו לו טלפון, נער שמישהו …
בדרך ליום כיפור היו לי כמה תחנות התכווננות, באתי מעייפות גדולה ולא בדיוק התכוונתי למשהו, אבל בסוף היה יום טוב מבחינתי, אז חולקת את פירורי הלחם שהובילו אותי לשם. תמיד היה לי יחס מורכב לחגי תשרי, זוכרת את עצמי בגילאי עשרה/עשרים חוזרת מבית כנסת בראש השנה בדיכדוך, מרגישה שאין לי …
