על מחאה וסגר

מחאה וסגר שטים להם באויר, ומעוררים בי מחשבות ותהיות. בגדול השיטה של לקבל את החדשות מהפייסבוק עובדת מצוין בשבילי, כי ככה אני נמנעת מהפאתוס וקופצת ישר לבדיחות, שזה טוב לחמוטליות באשר הן. מצד שני, אין להתעלם מהאש הרושפת של הדעות הסותרות והנחרצות לכל כיוון, שזה חמוטליות לא סובלות, שתדעו.  חולקת …

עיוני!

לפעמים מרוב אמביציות אנחנו שוכחים את מה שפשוט. ואיזה כיף זה לפגוש את זה פתאום ולהזכר. אז בתוך הכובד של הקיץ הזה נסענו למשפחתית קטנה בצפון, קצת טיול, קצת ביחד, קצת לנשום. והיה נחמד וכיפי, ועדיין לכל מקום קצת מתגנבת אחרי הכבדות. אבל היו כמה רגעים שהצליחו להפתיע, והיה להם …

אף אחד לא קם בבוקר ורוצה לעשות רע

אבל אנשים רגילים קמים בבוקר ועושים דברים איומים לאנשים אחרים, כי הם התרגלו לא לחשוב עליהם כאנשים, אלא כמשהו זר / חפץ / כלי לשימוש. זה לא משהו חדש, ההיפך, הבעיה היא שזה ישן מאוד מאוד. ואנחנו כאילו התקדמנו, והטקסטים שלנו אומרים דברים אחרים. אבל יש תהומות בפנים, מקומות שלא …

הואופונופונו אהבה תפילה

איש אחד ריפא מחלקה פסיכיאטרית שלמה בלי לעבוד עם המטופלים בכלל, אלא רק על ידי זה שטיפל בעצמו.  איזה סיפור ניו אייג׳י מהמם זה. תוכלו לקרוא עליו ב״אפס מגבלות״, הספר שכתב ג׳ו ויטלי אחרי ששמע את הסיפור הזה לראשונה והלך לחפש על מה מדובר.  קראתי את הספר לפני כמה חודשים, …

ימי קורונה

הנה באו לנו ימי קורונה. ובהיותנו עם דרמטי, המרחב הציבורי נע בין היסטריה לידענות מזלזלת. הרבה אנשים כותבים על כל מיני זוויות של העניין, ולא באמת יודעים לאן כל זה הולך. גם אני לא יודעת, אבל כן מרגישה שכשאנחנו בפאניקה, אנחנו מוחלשים והתגובות שלנו לא שקולות. אם זאת המציאות שבאה …

היומן שלי / אווה אדוריאן

לפני כמה שבועות עמדנו מעל הקבר של סבתא אווה, מציינים שנה למותה. ובין כל הדברים שנאמרו, דודה שלי שלפה חוברת מודפסת והקריאה טקסט שסבתא כתבה כשהיתה בת 15. מה זה? נפתחו לי העיניים בפליאה. מסתבר שיש כמה חלקי יומן ומכתבים מ1941-2 (מפראג, לפני שעברו לטרזינשטאט) ומ1945 (במהלך השחרור, סוף המלחמה …