ביום השואה פייסבוק נהיה מהפנט – אנשים חולקים מחשבות ועדויות משפחתיות, וזה יוצא טקס כזה, אותנטי ומחבר. כל פעם משהו תופס אותי, ולפעמים מתחברת מזה תובנה. השנה נדמה לי שראיתי משהו, באיזה זום-אאוט גדול כזה, שמתחבר גם לדיבורים על המתעשרים החדשים בשבוע שעבר, ולקבלת שבת בבית אביחי שהלכנו ביום שישי. …
שנת הבת מצווה של איילה אוטוטו מסתיימת. זה היה יפה ומשמעותי, עם הרבה חוויות, טעימות והתחלות של דברים. זה היה מסע מעניין גם בשבילי (יש שיגידו שיותר בשבילי מאשר בשבילה). חיפשתי דרך להעביר לה דברים שחלקם לא ברורים לי בעצמי, ומצאתי את עצמי במסע כזה כשכל פעם יש לי למידה …
כולם יודעים כל כך יודעים על מה זה ולמה, ומי בדיוק אשם והידיעה של כולם עוברת בי כמו רוח בחלון פתוח סיקור וסרטון לייב ועדות נוקבת מהשטח תמונה ועדות הפוכה לגמרי מאותו שטח דבר ודבר דבר והיפוכו היפוכו והדבר וכל אחד בוחר את פיסת המציאות שמתאימה לסיפור שלו אני מגנה, …
״אמא, מחר זה יום האישה, מה זה בעצם?״ היא שאלה אותי בערב. עניתי לה איזה משהו, במופת של הורות חסרת תשומת לב שאופיינית לשעות הערב שלי, והמשכתי הלאה. יומיים אחר כך האיש הראה לי תכתובת ווצאפ בעבודה שלו. ארגון העובדים חילק מתנות מללין לעובדות והזמין גם את העובדים לאסוף מתנה …
נראה לי שאין מישהו שלא התערער קצת מהסיפורים שוברי הלב האחרונים. כל השאלות, הניסיונות לחפש סימנים, פרטים (היתה הסתרה של מציאות מתמשכת? היה התקף חד פעמי?) מחפשים וודאות והיגיון, כשאנחנו בחוסר אונים מול השאלה הבסיסית: איך זה קורה שאדם נורמלי רוצח את אשתו. מה אפשר לעשות בקשר לזה. ראיתי המון …
אוכלת שווארמה, העיקר שותה דיאט קולה נאבק נגד הקמת משרפה ליד הבית, אבל מזהם את הרחוב עם קמין מגדלת תרנגולות בחצר, אבל אוכלת שניצל לא אוכל בשר כי זה עינוי של חיות, אתה יודע שגם צמחים מרגישים? (בטח יש דוגמאות יותר אקטואליות, אבל אני קצת מנותקת אז תסלחו לי) זוית …
